איי מאלוקו

איי מאלוקו (המכונים גם איי מולוקה או איי התבלינים) הם קבוצת איים במזרח אינדונזיה, מערבית לגינאה החדשה וצפונית לטימור. האיים נודעו בעבר כ"איי התבלינים" בגלל מצבורי מוסקט, משיה וציפורן. תבלינים אלה היו פעם מקור כלכלי חשוב ועשו את האיים לאזור אסטרטגי בסחר העולמי. מסלול ימי אל האיים משמאל היה יעד מסעה של משלחתו של פרדיננד מגלן.


האיים היו מיושבים על‑ידי תושבים מלנזיים וספנים סוחרים אלפי שנים. נמצאו חפצים מ‑200 לפנה"ס שמראים על מסחר רחוק. במאה ה‑14 הגיעו סוחרים ערבים ואיתהם גם האסלאם. לאחר הגעת האירופים במאה ה‑16, הפורטוגזים נהיו לשחקן מרכזי. הם בנו מבצרים, פיתחו מסחר וניסו לנצר חלק מהאוכלוסייה.

מאוחר יותר, במאות ה‑17 וה‑18, נלחמו פורטוגזים, ספרדים, בריטים והולנדים על השליטה. ההולנדים ניצחו בסופו של דבר וכוננו שלטון קולוניאלי. תחילת המאה ה‑20 הביאה שליטה יפנית בזמן מלחמת העולם השנייה.

בעקבות עצמאות אינדונזיה ב‑1950 אורגנו האיים במחוז אחד שנקרא מאלוקו. ב‑1999 המחוז חולק לשניים: מאלוקו (הדרומי) ומאלוקו הצפונית. האזור חווה בין 1999 ל‑2002 סכסוכים אלימים בין נוצרים למוסלמים, עם אלפי הרוגים ומיליוני עקורים.


שטח קבוצת האיים הוא כ‑850 אלף קמ"ר, שרובו מי ים (90%). יש כ‑1,027 איים. הלמהרה וסראם הם האיים הגדולים יותר, ואמבון וטרנאטה הם האיים המיושבים ביותר, על אף שהם קטנים. רוב האיים הרריים ומיוערים, ויש בהם הרי געש פעילים. ההר הגבוה ביותר הוא הר ביןאיה בסראם, בגובה 3,027 מטר.


האוספים הטבעיים דומים יותר לאוסטרליה מאשר לדרום‑מזרח אסיה, והאיים מאופיינים בהרבה מינים אנדמיים. אנדמי משמעותו: מין שקיים רק במקום מסוים. בגלל שהאיים היו מנותקים גאולוגית, צמחים וחיות ייחודיים התפתחו במקום. חוקרים ידועים כמו אלפרד ראסל וולאס חקרו כאן את הביולוגיה.

היונקים כוללים חיות כיס ליליות כמו בנדיקוט וקוסקוס. יש מעל 100 מיני ציפורים אנדמיות. חלק מהאיים יבשים, אחרים ביצתיים, ויש איים געשיים רבים.


באיים המרכזיים והדרומיים יש עונת מונסונים יבשה בין אוקטובר למרץ, ועונת מונסונים רטובה בין מאי לאוגוסט. מונסון הוא רוח עונתית שמביאה גשמים או יובש. הטמפרטורות נעות סביב 23‑30 מעלות צלזיוס.


האוכלוסייה מונה כ‑2 מיליון תושבים. מדברים כאן מעל 130 שפות שונות, אך הקראולים המלאיים של אמבון וטרנאטה משמשים כשפות משותפות. מאז השלטון ההולנדי היגרו לאיים אנשים מג'אווה והאיים הסמוכים.

כלכלת האיים נשענת על משקי ציפורן ומוסקט (תבלינים), יחד עם קקאו, קפה, פירות ודיג. באיי ארו מייצרים פנינים, בסראם מייצאים לובסטרים, ובהם נהוג חטיבת עצים לטיק והובנה.

איי מאלוקו הם קבוצת איים במזרח אינדונזיה. בעבר קראו להם גם "איי התבלינים". שם זה בגלל התבלינים המפורסמים שם, כמו מוסקט וציפורן.


במקום היו אנשים שמלווים וסוחרים כבר לפני אלפי שנים. פורטוגזים והולנדים הגיעו לאיים והקימו מסחר ומבצרים. האיים היו חשובים בעולם בגלל התבלינים.

מאוחר יותר, לאחר שאינדונזיה קיבלה עצמאות ב‑1950, האיים היו חלק ממחוז אחד. ב‑1999 החלוקה שונתה לשני מחוזות. בין 1999 ל‑2002 היו ריב ושסעים בין קבוצות דתיות. זה גרם להרבה נזק ולעקורים.


יש כ‑1,027 איים. רובם מיוערים והרבה הם הרריים או געשיים. ההר הכי גבוה הוא ביןאיה, שגובהו 3,027 מטר.

על האיים חיות חיות שמזכירות חיות מאוסטרליה. יש כאן חיות שכיס, כמו קוסקוס, והרבה ציפורים שלא נמצאות במקום אחר. "אנדמי" פירושו: חי רק במקום אחד, כמו על האיים האלה.


יש כאן עונות עם הרבה גשם ועונות יבשות. מונסון הוא רוח שמגיעה בעונה וגורמת לגשם.


גרים פה כ‑2 מיליון אנשים. מדברים מעל 130 שפות שונות. יש שפה משותפת שנולדה באמבון ובטרנאטה.

התושבים מגדלים ציפורן ומוסקט. הם גם מגדלים קקאו וקפה ודגים. באיים מסוימים אוספים פנינים ולובסטרים.

כמה עובדות מעניינות:
- פרדיננד מגלן חיפש נתיב ימי לאיים האלה.
- בגלל הבידוד הגאולוגי, התפתחו כאן חיות וצמחים מיוחדים.