דורות הוא קיבוץ, יישוב שיתופי, במערב הנגב הצפוני, ליד שדרות. הוקם בחנוכה 1941 והוא הקיבוץ הראשון בנגב.
הוקם על אדמות שנרכשו מהכפר הסמוך הוג'. הייסוד נעשה על ידי עולים מגרמניה, יחד עם גרעינים מלטביה ומצ'כיה. שמו הוא ראשי תיבות של שלושת בני משפחת הוֹז (דב, רבקה ותרצה) שנהרגו בתאונת דרכים ב-1940. דב הוז היה דמות מובילה בתנועת העבודה ובהגנה.
גרעין הקיבוץ נקרא "הבונה" וישב תחילה בחדרה. ב-1942 נקדחה באר מים, הובא עדר צאן, והנגרייה הועברה מהעיר לחבורה.
בשנת 1945 התגוררו דורות כ-230 תושבים. שטח הקיבוץ היה כ-4,236 דונם. הארגון ההומניטרי "הדסה" מארה"ב תרם כספים להקמת מרפאה משותפת עם הכפר הוג'.
ב-1946 נפתח קו אוטובוס מתל אביב לקיבוץ. באותה שנה נחנכה בקיבוץ בריכת שחייה, הראשונה בנגב. חברים מהקיבוץ השתתפו בעלייה לקרקע של 11 הנקודות, צעד התיישבותי חשוב להרחבת היישובים.
עם פרוץ מלחמת העצמאות התמקמה בסמוך טייסת הנגב. הקיבוץ סבל מהפצצות של חיל האוויר המצרי, והיו פינויי ילדים לאזורי בטחון צפוניים.
הקיבוץ השתייך למסגרות קיבוציות שונות לאורך השנים. בשנת 1956 חובר לרשת החשמל הארצית.
אוכלוסיית דורות כוללת חברי קיבוץ, כ-80 ילדים של המשק וכ-60 סטודנטים, וכן דיירים בשכירות. קיימת גם שלוחת מכינת "מיתרים לכיש", מכינה היא תוכנית שמכינה צעירים לשירות ולמנהיגות.
הכלכלה מבוססת על תעשייה, חקלאות ותיירות. בגידולים מצויים גזר, שום, תפוחי אדמה, חיטה, מטעי פקאן, פרי הדר, ורפת חלב.
בקיבוץ פועלים שני מפעלים: מפעל למיגופים לתעשייה וחקלאות, ומפעל למוצרי שום.
הסופר עודד בצר, אחד מראשוני המתיישבים, כתב את ספר הילדים "נא לא לדרוך על הדשא" (1969). זהו סיפור אוטוביוגרפי על ימי ההקמה בקיבוץ, המתאר חפירת באר, החריש הראשון ובניית הבתים.
בספרו הקודם "ביבר הארגמן" (1956) יש גם סיפורים שמקורם בחיי הקיבוץ.
דורות הוא קיבוץ, כלומר יישוב שבו חיים עובדים ביחד. הוא ליד העיר שדרות.
הקיבוץ נוסד בחנוכה בשנת 1941. זהו הקיבוץ הראשון שנעשה בנגב.
הקיבוץ נקרא על שם משפחת הוֹז: דב, רבקה ותרצה. הם נהרגו בתאונה לפני הקמת הקיבוץ.
המייסדים היו עולים מגרמניה וקבוצות מאירופה. הם חפרו באר מים ב-1942.
בשנת 1945 חיו בדורות כ-230 אנשים. ב-1946 הוקמה בריכה שהיא הייתה הראשונה בנגב.
בזמן מלחמת העצמאות היו מתקפות והילדים פונו למקום בטוח.
בשנת 1956 הקיבוץ חובר לחשמל הארצי.
בקהילה יש חברים, כ-80 ילדים וכ-60 סטודנטים המתגוררים שם.
יש במושב גם מכינה שמכינה צעירים לחיים הבוגרים.
הקיבוץ עובד בחקלאות, בתעשייה ובקבלת אורחים.
מגדלים שם גזר, שום, תפוחי אדמה והדרים. יש גם פרדס ורפת לחלב.
בקיבוץ פועלים שני מפעלים, אחד למוצרים תעשייתיים ואחד לשום.
הסופר עודד בצר שהיה מהתושבים כתב על הקיבוץ.
הספר "נא לא לדרוך על הדשא" מתאר את ימי ההקמה ואת עבודת החלוצים.
גם בספרים אחרים שלו יש סיפורים על החיים בדורות.
תגובות גולשים