דִּיגַֿמָּא (נקראת גם וַאוּ; אות גדולה: Ϝ, אות קטנה: ϝ) היא אות באלפבית היווני שנעלמה מהשימוש עוד בתקופה העתיקה. היא נשארה רק בערך מספרי, ושוויונה במערכת המספרית היוונית הוא 6.
שמה המקורי אינו ודאי. סביר שהוא היה ביוונית עתיקה 'וַאוּ'. השם דיגמא הגיע מצורתה, שנראית כמו כפילות של גמא, האות השלישית באלפבית. דיגמא, בדומה לאות אופסילון, התפתחה מהאות הפיניקית 'וָו'. בהמשך היא התגלגלה לאות הלטינית F. בימי הביניים צורתה שימשה גם כדי לייצג את ה'סְטִיגמָה'.
היא ייצגה עיצור וילוני-שפתי, כלומר צליל שנוצר עם הגב של הלשון והשפתיים. זה קרוב לצליל [w] בשיטת IPA (סימון בינלאומי לצלילים), כמוהו ב־w האנגלית. האות שימשה גם בשם החתי של טרויה, 'וילוסה'. השימוש בה הופסק במאה ה־7 לפני הספירה.
דיגמא (גם וַאוּ) היא אות יוונית שכבר לא משתמשים בה. היא נראית כך: Ϝ ו־ϝ. היא נשארה רק כמספר 6.
שמה המקורי לא ידוע. קוראים לה דיגמא בגלל הצורה שלה, שמזכירה שתי גמא. גמא היא האות השלישית באלפבית. האות באה מהאות הפיניקית 'וואו'. אחר כך היא הפכה לאות F בלטינית. בימי הביניים השתמשו בה גם לסטיגמא.
היא סימנה צליל כמו האות W באנגלית. היא הופיעה בשם היסטורי של טרויה, וילוסה. השימוש בה הפסק במאה ה־7 לפני הספירה.
תגובות גולשים