דינה דז'טלובסקי

דינה דז'טלובסקי (1.12.1901, 9.4.2002) הייתה אשת חינוך יהודייה-פולנייה. אחרי שעלתה לישראל הפכה לסופרת ילדים ומפעילת תיאטרון בובות.

נולדה בוורשה ולמדה ספרות פולנית באוניברסיטת ורשה. עבדה הרבה שנים כגננת (מורה לילדי גן) ומפקחת על גני ילדים, וניהלה קורסים לגננות.

במלחמת העולם השנייה הסתתרה אצל ידידים בפולין והפעילה שם חוגי דרמה לתלמידים. ב-1953 הייתה מנהלת המחלקה להשתלמות גננות שליד משרד החינוך בפולין, ובמקביל עבדה בתיאטרון בובות.

ב-1957 עלתה לישראל (עליית גומולקה, עלייה גדולה מפולין ב-1957). בישראל לא החזיקה בעבודתה הפדגוגית בגלל שהעברית שלה הייתה מועטה והיא כבר הייתה מבוגרת. היא הקימה תיאטרון בובות נייד בגני ילדים. היא עיצבה בובות ותפאורות, כתבה סיפורים והפעילה את ההצגות.

ההצגות הציגו דילמות פשוטות מחיי ילדים. מאוחר יותר הפכו הצגות אלה לספרים עם צילומים מההצגות. סיפוריה אופיינו בפשטות ובעממיות, ולעיתים גם בדידקטיות (רצון ללמד לקח או מוסר).

דז'טלובסקי המשיכה להפעיל את התיאטרון גם בשנותיה האחרונות. ב-1994 קיבלה את פרס זאב לספרות ילדים ונוער על ספרה "מעשה במעיל רקדן". בנה, ריצ'רד נקר-דז'טלובסקי, נפטר ב-1973. היא נפטרה ב-9 באפריל 2002 בגיל 100.

לקראת יום הולדתה המאה יצא ספר מחווה בשם "יום הולדת לדינה" (2002), בכתיבתה של מירה מאיר. בספר משמשות כל הבובות שעיצבה כמבקרות בחדרה בבית האבות בתל אביב, ומבקשות ממנה לספר את סיפור חייה.

דינה דז'טלובסקי (1901, 2002) נולדה בוורשה. היא הייתה גננת. גננת = מורה לילדי גן.

בזמן המלחמה הסתתרה אצל חברים בפולין. שם ארגנה חוגים ופעילויות לילדים.

ב-1957 עלתה לישראל. עליית גומולקה = עלייה גדולה מפולין ב-1957. בארץ לא המשיכה בעבודה ההוראה שלה.

היא הקימה תיאטרון בובות נייד בגני ילדים. היא עיצבה את הבובות, כיהנה כמופיעה וכתבה את הסיפורים.

ההצגות הראו בעיות יומיומיות שילדים מכירים. אחר כך הפכו ההצגות לספרים עם תמונות מההצגות.

דז'טלובסקי זכתה בשנת 1994 בפרס זאב על ספרה "מעשה במעיל רקדן". בנה נפטר ב-1973. היא חייתה עד גיל 100 ונפטרה ב-2002.

בשנת 2002 יצא ספר מחווה בשם "יום הולדת לדינה". בספר הבובות שבנו מופיעות ומבקשות ממנה לספר על חייה.