ש. שפרה

ש. שפרה (שפרה שיפמן שמואלביץ, 1931, 2012) הייתה משוררת, מתרגמת, סופרת וחוקרת ספרות ישראלית. זכתה בפרסים רבים ועבדה שנים בהוראה ובקידום ספרות ילדים.

נולדה בתל אביב וגדלה בבני ברק במשפחה ירושלמית ותיקה. למדה בגימנסיה תלפיות ובמכללת לוינסקי לחינוך. העבירה קורסים בקבלה ובלשונות עתיקות, ולימדה גם שומרית ואכדית (שפות עתיקות מהמזרח הקדום). שיריה הראשונים פורסמו ב-1953. ב-1964 נישאה למתי שמואלביץ. נפטרה ב-9 בפברואר 2012 לאחר מחלה ממושכת ונקברה בבית העלמין ירקון. ארכיונה שמור בארכיון גנזים באגודת הסופרים, בית אריאלה בתל אביב.

עבודתה המרכזית הייתה תרגום משירי המזרח הקדום. יחד עם פרופ' יעקב קליין הקדישה 15 שנים לאנתולוגיה "בימים הרחוקים ההם", אסופת שירים שנכתבה בשומרית ואכדית. האנתולוגיה (כ-670 עמודים) כוללת אפוסים ומיתוסים, למשל עלילות גילגמש, אנומה אליש ומחזורי שירי תמוז-אשתר. התרגום חושף קשרים בין מיתולוגיות המזרח הקדום לסיפורי הבריאה במקרא, וגם מציג קול נשי חזק.

שפרה גם פרסמה ספרי ילדים ונוער על המיתולוגיה השומרית-אכדית. בספרים אלו דמות מרכזית היא סופר אשורי בדוי בשם קרדי-נרגל, שמספר סיפורים למלך אשורבניפל.

הייתה חברת הנהלה ב"אמנות לעם" וייסדה יחד עם מכללה למורים ערבים בחיפה את "המרכז לספרות ילדים ערבית", בשיתוף נעים עריידי. לימדה במכללת לוינסקי ובאוניברסיטת תל אביב בין 1998 ל-2006.

"בימים הרחוקים ההם" תורגם משומרית ואכדית והופיע בהוצאת עם עובד ובמפעל לתרגום ספרות מופת, 1996. העבודה כללה מבואות והערות.

התרגום נתקע בקשיים טכניים: הלוחות הטיט המקוריים פוצלו ועברו פיענוחים חלקיים. חלקים בטקסט היו שבורים או חסרים, והיו קטעים פולחניים לא ברורים. נמצא גם ניב מיוחד, אֶמֶסַל, שמשויך לשירי אהבה וקינות של נשים. דמיון בין האכדית לעברית יכול להטעות את המתרגם. נעשה שימוש בתחביר בעברית מקראית, ובמילונים אכדיים ובמילון האשורי של שיקגו לסיוע.

בתרגומה לאגדה על גילגמש ניכרת תמצית של מפגש עם המוות, כפי שמופיע בסיום האפוס.

שירתה התפרסמה ותורגמה לשפות שונות. יצירותיה פורסמו בכתבי עת וספרות.

כתבה ספרי ילדים ונוער, וגם פרוזה הקשורה למחקר במיתולוגיה.

עסקה גם בביקורת ספרותית ופרסמה מאמרים.

זכתה בפרסים רבים במהלך חייה.

פרסמה בשנת 1972 מאמר בשם העט יוסף דותן.

ש. שפרה (1931, 2012) הייתה משוררת ומתרגמת ישראלית. היא כתבה גם ספרים לילדים.

נולדה בתל אביב וגדלה בבני ברק. למדה בבית ספר ומכללה למורים. היא למדה גם שפות עתיקות, שומרית ואכדית. שיריה הופיעו לראשונה ב-1953. ב-1964 נישאה. נפטרה ב-2012 אחרי מחלה והוחלה בבית העלמין ליד בעלה. הארכיון שלה שמור בספרייה בתל אביב.

היא תרגמה יחד עם פרופ' יעקב קליין ספר גדול בשם "בימים הרחוקים ההם". אנתולוגיה זו היא אסופת שירים (כלומר אוסף שירים) משפות עתיקות. שם יש את סיפור גילגמש, שהוא סיפור הרפתקאות ישן מאוד.

שפרה גם כתבה ספרי ילדים ונוער על סיפורי המיתולוגיה. בספרים האלה מופיע דמות דמיונית בשם קרדי-נרגל. הוא מספר סיפורים למלך.

הספר תורגם משומרית ואכדית והוציאו אותו בהוצאה לאור ב-1996.

הטקסטים העתיקים היו מקוטעים וחלקם ברשותם היו שבורים. היה ניב מיוחד לשירי נשים, שנקרא אֶמֶסַל. לפעמים האכדית דומה לעברית וזה יכול להטעות את המתרגמים. הם השתמשו במילונים גדולים כדי להבין מילים ישנות.

שיריה התפרסמו בעיתונות ובספרים.

פרסמה מאמר בשמה העט יוסף דותן.