דיסטופיה

דיסטופיה (באנגלית: Dystopia) היא הפוכה מאוטופיה. אוטופיה היא חברה מושלמת. בדיסטופיה שוררים אלמנטים חברתיים שליליים. אלה כוללים דיכוי, חוסר חירות ולעתים תנאי חיים רעים.
המילה הוצעה במאה ה-19 על ידי ג'ון סטיוארט מיל. הוא השתמש גם במונח של ג'רמי בנטם, "קקוטופיה". הקידומת "קקו" פירושה "רע", כמו בקקופוניה. המונחים נוצרו כהפך למילה "אוטופיה", שנטבעה על ידי סר תומאס מור.
לעתים קשה להבחין בין אוטופיה לדיסטופיה. מה שנראה לכלי אחד כמו גן עדן, עלול להיראות לאחר כמו גיהנום.
בספרות, בטלוויזיה ובקולנוע מופיעות דיסטופיות רבות. יצירות כאלה לרוב מציגות ממשל עריץ או מושחת. הן מראות ניצול, דיכוי ולעיתים הטעיית הציבור לגבי מצבו האמיתי.
רוב היצירות מתרחשות בעתיד. היוצרים מנצלים מגמות קיימות והגדלה שלהן כדי להזהיר או לבדוק מה יקרה אם לא נשנה כיוון.
ז'אנרים שבהם רואים דיסטופיות כוללים מדע בדיוני פוסט-אפוקליפטי וסייברפאנק.
מאפיינים חוזרים הם שלטון דכאני או דיקטטורי, שחיתות, דיכוי חירויות, עוני וחוסר במשאבים. פעמים רבות מופיע שימוש בתעמולה ובהטעיה כדי לשמר את הכוח.
הדיסטופיה העברית הראשונה מזוהה עם "שמים מאסו הבונים" (1941) מאת ארי אבן-זהב. יצירה חשובה נוספת היא "ישראל בשנת 2000" (1951) מאת סטניסלב גולדפלוס. הספר "2020" של חמוטל שבתאי (1997) נזכר כיצירה שחזתה את מגפת הקורונה. בשנים האחרונות חלה עלייה בפופולריות של הז'אנר.
ב-2018 עלתה לשידור היצירה הקולנועית הישראלית "אוטונומיות" של יהונתן אינדורסקי ואורי אלון.

דיסטופיה היא הפוכה מאוטופיה. אוטופיה היא מקום מושלם. בדיסטופיה החיים קשים.
המילה הומצאה במאה ה-19 על ידי ג'ון סטיוארט מיל. יש גם את המילה "קקוטופיה". "קקו" פירושו "רע".
תומאס מור טבע את המילה "אוטופיה".
בסיפורים ובסרטים מדברים על דיסטופיות כדי להראות סכנה. בדרך כלל יש שם שלטון חזק ולא הוגן. הרבה פעמים אלה סיפורים שמתרחשים בעתיד.
יש דברים שחוזרים: שלטון דכאני, חוקים קשוחים, ועוני. לעיתים משתמשים בתעמולה כדי לשקר לאנשים.
הדיסטופיה העברית הראשונה היא "שמים מאסו הבונים" (1941). ספר אחר חשוב נקרא "ישראל בשנת 2000" (1951).
הסרט/סדרה הישראלית "אוטונומיות" עלה ב-2018.