דלריי ביץ' נמצאת בפלורידה, ארצות הברית. ב-2004 חיו בה כ-64,150 אנשים.
ב-1876 הוקם בחוף בית להצלת חיים. בית כזה עוזר לספינות ולימאים שנקלעים לסערה. סביב 1890 הגיעו משפחות אפרו‑אמריקאיות וקימו חוות קטנות.
ב-1894 ויליאם לינטון קנה קרקע. הרכבת קיבלה תחנה במקום. החקלאים גידלו ירקות חורף והמכרות למכר אותם בצפון. כפור גדול ב-1898 פגע בגידולים והרבה עזבו.
ב-1901 שינו את השם לדלריי. ב-1911 דלריי הפכה לעיר. אז נשתלו גם מטעי אננס. אננס הוא פרי גדול עם קליפה קשיחה. האננסים הפכו לגידול חשוב. השכונה ליד המרכז נקראת "מטעי האננס".
בעשור השני של המאה ה-20 המים באדמה ירדו. זה הקשה על החקלאות. גם אננסים מקובה התחרו בשוק.
בתחילת שנות ה-20 כלכלת העיר התבססה על תיירות ומכירת אדמות. ב-1926 שוק הנדל"ן התרסק והעיר נשארה עם חובות.
חפירת תעלת החוף המזרחי, האינטרקוסטל (תעלה לאורך החוף), ניתקה חלק מהעיר מהאוקיינוס. ב-1923 הכריזו על החוף בשם "דלריי ביץ'". ב-1927 דלריי והחוף התאחדו לשם דלריי ביץ'.
דלריי ביץ' היא גם עיר תאומה של נהריה.
ב-1876 הוקם בחוף בית להצלת חיים. בית כזה עוזר לספינות ולימאים שנקלעים לסערה. סביב 1890 הגיעו משפחות אפרו‑אמריקאיות וקימו חוות קטנות.
ב-1894 ויליאם לינטון קנה קרקע. הרכבת קיבלה תחנה במקום. החקלאים גידלו ירקות חורף והמכרות למכר אותם בצפון. כפור גדול ב-1898 פגע בגידולים והרבה עזבו.
ב-1901 שינו את השם לדלריי. ב-1911 דלריי הפכה לעיר. אז נשתלו גם מטעי אננס. אננס הוא פרי גדול עם קליפה קשיחה. האננסים הפכו לגידול חשוב. השכונה ליד המרכז נקראת "מטעי האננס".
בעשור השני של המאה ה-20 המים באדמה ירדו. זה הקשה על החקלאות. גם אננסים מקובה התחרו בשוק.
בתחילת שנות ה-20 כלכלת העיר התבססה על תיירות ומכירת אדמות. ב-1926 שוק הנדל"ן התרסק והעיר נשארה עם חובות.
חפירת תעלת החוף המזרחי, האינטרקוסטל (תעלה לאורך החוף), ניתקה חלק מהעיר מהאוקיינוס. ב-1923 הכריזו על החוף בשם "דלריי ביץ'". ב-1927 דלריי והחוף התאחדו לשם דלריי ביץ'.
דלריי ביץ' היא גם עיר תאומה של נהריה.
עדיין אין תגובות. היה הראשון להגיב!
תגובות גולשים