דמוגרפיה של ישראל

אוכלוסיית ישראל עמדה ב-29 באפריל 2025 על כ-10.094 מיליון תושבים. נתון זה כולל כ-חצי מיליון אזרחים יהודים החיים בהתנחלויות ביהודה ושומרון, וכ-350,000 תושבים ערבים במזרח ירושלים שאינם בעלי אזרחות ישראלית. הנתון אינו כולל את שאר הפלסטינים החיים ביהודה ושומרון תחת שלטון ישראל, וכן אינו כולל חלק מהעובדים הזרים, תיירים ללא אשרה תקפה, פליטים ומסתננים.

בהשוואה ליום הקמת המדינה חיו אז כ-806,000 תושבים; מאז האומה גדלה בלמעלה מפי 12. נכון ל-2024 כ-73.2% מתוך כ-9.8 מיליון תושבים מוכרים כיהודים (כ-7.25 מיליון), כ-21.1% הם ערבים (כ-2.037 מיליון) וכ-5.7% (כ-534 אלף) מוגדרים "אחרים". בתוך הקבוצה "אחרים" נכללים כ-300,000 יהודים לפי חוק השבות הרשומים ללא סיווג דתי.

תוחלת החיים הממוצעת (הגיל הממוצע שאנשים חיים עד אליו) הייתה 83.5 שנים ב-2022, ודירגה את ישראל במקום החמישי בעולם. קצב גידול האוכלוסייה היה 2.2% ב-2022 ו-1.9% ב-2023. בשנת 2023 כ-72% מהגידול נבע מריבוי טבעי (הפרש בין לידות לפטירות). ישראל היא המדינה בעלת קצב הגידול המהיר ביותר במדינות המפותחות, וצפויה להיות המדינה הצפופה ביותר ב-OECD עד 2040.

בשנת 2021 שיעור הפריון הכולל (מספר הילדים הממוצע לאישה) עמד על כ-3 ילדים לאישה, השיעור הגבוה ביותר ב-OECD. ב-2025 שיעור הפריון לפי קבוצות דתיות עמד בקירוב על: יהודיות 3.06, מוסלמיות 2.75, נוצריות 1.61, דרוזיות 1.66, ואחרות 1.13. שיעור הפריון בקרב נשים חרדיות היה הגבוה ביותר, כ-6.1 ב-2024. בקרב היהודיות אחרים נרשמו שיעורים נמוכים יותר: דתיות לא-חרדיות 3.8, מסורתיות-דתיות 2.8, מסורתיות לא-דתיות 2.2 וחילוניות 2.0.

למרות עלייה בגיל ההיריון הראשון ובהשכלה הנשית, הפריון עלה בחלקים גדולים של החברה. בין השנים 2000, 2017 עלה מספר הלידות לאימהות יהודיות בכ-46% מ-92,000 ל-134,000 בשנה. בשנת 2021 עמד חלק הלידות לאימהות יהודיות ואחרות על כ-73.3%, ולאימהות מוסלמיות על כ-21.3%.

בסוף 2023 חיו כ-4,949,800 נשים (50.3%) וכ-4,892,100 גברים (49.7%). יחס נשים לגברים עמד על כ-0.99. יחס הלידות של זכרים לנקבות היה כ-1.05.

אוכלוסיית ישראל צעירה יחסית. היא מדורגת במקום השני במדד המדינות הצעירות ב-OECD.

צפיפות התושבים הממוצעת נעה סביב 434 נפש לקמ"ר, ודירוג ישראל במדד המדינות הצפופות הוא סביב המקום ה-29. בחישובים משתנים מחשיבים או לא מחשיבים אוכלוסיות בשטחי C של יהודה ושומרון, מה שמשנה את הערכים בפועל.

בחינוך העברי קיימים שלושה זרמים עיקריים: פיקוח ממלכתי, ממלכתי-דתי וחינוך חרדי. בין 2000 ל-2017 ירד חלק התלמידים בממלכתי ועלה חלק התלמידים בחינוך החרדי.

באוכלוסייה הערבית יש שונות במידת הדתיות: חלק מהאוכלוסייה מגדירים עצמם מסורתיים, חלק דתיים וחלק חילונים. בקרב המוסלמים יש אחוזים שונים המגדירים עצמם דתיים מאוד, דתיים או לא דתיים.

הרכב האוכלוסייה הושפע מעליות גדולות, מלחמות ושינויים בפריון. בעשורים האחרונים אירעו שינויים גדולים בהרכב הקבוצות ואי־וודאות בתחזיות. על פי תחזיות מבוססות משנת 2015, אוכלוסיית ישראל עשויה להגיע לכ-20 מיליון תושבים עד 2065.

ב-29 באפריל 2025 היו בישראל כ-10.094 מיליון תושבים. המספר כולל כ-500,000 יהודים שמתגוררים בהתנחלויות ביהודה ושומרון, וכ-350,000 תושבים ערבים במזרח ירושלים בלי אזרחות. חלק מהפלסטינים ביהודה ושומרון לא נכללים בספירה.

כיום כ-73% מהתושבים הם יהודים, כ-21% ערבים וכ-6% אחרים. לפני קום המדינה חיו כאן כ-806,000 איש. מאז המספר גדל מאוד.

תוחלת החיים הממוצעת (כמה שנים אנשים חיים בממוצע) היא כ-83.5 שנים. קצב גידול האוכלוסייה היה כ-2.2% ב-2022 וכ-1.9% ב-2023. רוב הגידול ב-2023 נבע מלידות רבות.

שיעור הפריון הוא כמה ילדים ממוצע יש לאישה. ב-2021 זה היה כ-3 ילדים לאישה. ב-2025 שיעור זה היה בערך 3.06 ליהודיות, 2.75 למוסלמיות, 1.61 לנוצריות ו-1.66 לדרוזיות. בקרב נשים חרדיות שיעור הפריון גבוה מאוד, כ-6.1 ב-2024.

בין 2000 ל-2017 הלידות לאימהות יהודיות עלו מ-92,000 ל-134,000 בשנה. ב-2021 לידות של אימהות יהודיות ואחרות היו כ-73% מכלל הלידות.

בסוף 2023 היו כ-4.95 מיליון נשים וכ-4.89 מיליון גברים. האוכלוסייה יחסית צעירה ביחס למדינות מפותחות.

יש הרבה אנשים ביחס לשטח. הצפיפות הממוצעת היא כ-434 נפש לקמ"ר. חישובים אלה משתנים לפי האם מחשיבים אזורים מסוימים ביהודה ושומרון.

האוכלוסייה השתנתה בגלל עליות, מלחמות ושינויים בכמות הילדים שאנשים הולידו. לפי תחזיות יש אפשרות שהאוכלוסייה תמשיך לגדול בשנים הבאות.