דמויי כריש

דמויי כריש (Selachimorpha) הם אולטרה-סדרה בתוך מחלקת דגי הסחוס. דגי סחוס, דגים שהשלד שלהם עשוי מסחוס ולא מעצם. בשימוש היומיומי המונח "כריש" מציין מינים מקבוצה זו, אף שיש גם סוג ומשפחה נקראים כך. בין המינים המוכרים נמצאים כריש לווייתני, עמלץ לבן, עמלץ כחול ופטישן כד-חרטום.
לרוב הכרישים גוף הידרודינמי ושחיינים טובים. רבים מהם הם טורפים פעילים, התוקפים דגים ויונקים ימיים. יש גם מינים שמסננים פלנקטון, הם שוחים עם פיות פתוחים וסופגים מזון מהמים. הכרישים נמצאים בדרך כלל בראש מארג המזון הימי. למינים הגדולים אין אויבים רבים; האיומים העיקריים הם האדם, הלווייתן הקטלן, תנין הים, הראשתן ולעתים כרישים אחרים.
לכרישים חושים חדים, עם דגש על ריח וראייה. חלקם מצוידים באמפולות לורנציני (אמפולות לורנציני, איברים שמזהים שדות חשמליים וזרמים). הזימים גלויים בצידי הראש, בדרך כלל 5, 6 חריצים מעל סנפירי החזה. בבטאים (ממשפחת הריצפתניים) הזימים נמצאים בבטן, לצד הפה ומתחת לסנפירי החזה.
כמה מינים גדולים במיוחד ידועים, בראשם כריש לווייתני שהוא הדג החי הגדול ביותר. עמלץ לבן ידוע כטורף גדול וחזק.
הקבוצה מחולקת לתת-קבוצות ומשפחות שונות, ובהן שתי על-סדרות עיקריות: כרישים גלניים ובעלי קוץ.
בתמונות מופיעים בין היתר: כריש ענק, פטישן כד חרטום, כריש גלאפגוס ועמלץ כחול.

דמויי כריש (Selachimorpha) הם קבוצה של דגים בים. דג סחוס, דג שהשלד שלו עשוי מסחוס. אנשים קוראים לרוב לכל המינים שם קצר: "כריש".
לרוב הכרישים זריזים ושוחים מהר. חלק גדול מהם אוכל דגים ובעלי חיים ימיים. יש מינים שאוכלים פלנקטון, חלקיקי מזון קטנים במים. הכרישים חשים טוב בריח ובראייה. יש להם גם אמפולות לורנציני, איברים שמרגישים חשמל במים. לזימים יש חריצים בצדי הראש, בדרך כלל 5 או 6.
הכריש הלווייתני הוא הדג החי הגדול ביותר. העמלץ הלבן הוא טורף גדול מאוד.
הקבוצה מתחלקת למספר תת־קבוצות.
תמונות לדוגמה: כריש ענק, פטישן כד חרטום, עמלץ כחול.