דמוקרטיה היא שיטת משטר שבה הציבור שולט בחיי המדינה. בבסיס הדמוקרטיה המודרנית עומדת דמוקרטיה ייצוגית, שבה האזרחים בוחרים נציגים שמקבלי ההחלטות במדינה. לאזרחים יש זכויות להשתתף בפוליטיקה: להצביע, להתמודד בבחירות, להצטרף למפלגה, להביע דעה ולהשתתף בדיונים ציבוריים.
הדוגמא המפורסמת ביותר היא אתונה העתיקה. שם התקיימה דמוקרטיה ישירה, כל האזרחים (רק גברים חופשיים) יכלו להשתתף בקבלת ההחלטות באספה. זוהי לא הייתה דמוקרטיה מודרנית: נשים, עבדים ותושבים זרים הוחרגו מן ההשתתפות. ברומא הייתה רפובליקה שבה המערכת נתונה למעמדות ולאצולה, ולכן גם שם הזכויות היו מוגבלות.
שורשיה בתהליכים של הרנסאנס והנאורות. הוגים כמו מונטסקייה וטוקוויל הדגישו הפרדת רשויות כדי למנוע עריצות הרוב. דמוקרטיה מודרנית משלבת בחירות חופשיות, זכויות אדם וחוק שווה לכולם.
היסטוריונים רואים את התפשטות הדמוקרטיה כגלים. גל ראשון (1828, 1926) הרחיב בהדרגה את זכות הבחירה, כולל זכויות נשים בכמה מדינות. גל שני הגיע אחרי מלחמת העולם השנייה; בארה"ב נחקק חוק זכות ההצבעה (1965) שהקל על גישה לבחירות עבור קבוצות שאולצו בעבר. גל שלישי החל בשנות ה־70 בדרום אירופה ובהמשך באמריקה הלטינית ובמזרח אירופה.
אחרי כל גל קרו נסיגות שבהן מדינות חזרו למשטרים לא-דמוקרטיים. כיום יש גל נגדי מודרני, שבו מתרחשת שחיקה של נורמות דמוקרטיות בתוך דמוקרטיות קיימות. הירידה נעשית לעתים "באופן חוקי" ובצעד־צעד, למשל על ידי חיזוק הרשות המבצעת והחלשת מנגנוני פיקוח.
דמוקרטיות מודרניות מדגישות: הכרעת רוב (החלטה לפי רוב הקולות), זכויות יסוד כמו חופש ביטוי והתאגדות, שלטון החוק, הפרדת רשויות, ואיזונים ובלמים. מחקרים מראים שדמוקרטיות נוטות לצמוח מהר יותר ולחלק טוב יותר את המשאבים בחברה. יתרון זה תלוי בתפקוד תקין של הממשל, בריתוק משחיתות ובחלוקה הוגנת של משאבים.
בשנים האחרונות נרשמת נסיגה בדמוקרטיה עולמית. מדדי הדמוקרטיה העיקריים הצביעו על התדרדרות ב־2024. על פי מדד אקונומיסט, ב־2024 רק 6% מאוכלוסיית העולם חיה בדמוקרטיה מלאה, ואילו 39% חיים תחת שלטון אוטוריטרי. דו"ח Freedom House דיווח על ירידה בפעם ה־19 ברצף. דוחות אחרים מצביעים על עלייה במספר המדינות שעוברות לאוטוקרטיזציה והשחיקה של מוסדות הדמוקרטיה.
העם הוא מקור הסמכות. האמצעים לממש זאת הם בחירות, משאלי עם והשתתפות אזרחית.
הכרעת רוב פירושה שההחלטות מתקבלות לפי רוב הקולות. חשוב למנוע "עריצות הרוב", פגיעה בזכויות המיעוט. דמוקרטיה מלאה משלבת גם הגנה על זכויות המיעוט ולא רק ספירת קולות.
חברה דמוקרטית עוסקת בסובלנות כלפי דעות שונות, ובהגנה על זכויות אזרח בסיסיות. זכויות אלה כוללות חופש ביטוי, התארגנות, תנועה וקניין, וכן הזכות להליך משפטי הוגן.
שלטון החוק אומר שאיש אינו מעל החוק. חוקים ברורים ויציבים ושימוש במנגנוני פיקוח מונעים ניצול כוח. ישנם מנגנוני פיקוח פורמליים (בתי משפט, פרלמנט, מבקר המדינה) ובלתי פורמליים (תקשורת, ארגונים אזרחיים).
הפרדת רשויות מפזרת את הכוח בין המחוקקת, המבצעת והשופטת. מערכת איזונים ובלמים מאפשרת לרשות אחת להגביל את הפעולות של אחרת.
חוקה קובעת גבולות לסמכויות השלטון ומגנה על זכויות האזרח. בדמוקרטיה צריך להיות מעבר שלטוני בדרכי בחירות ובשלום.
קיימות צורות דמוקרטיה שונות: דמוקרטיה ישירה, שבה אזרחים מצביעים בעצמם על החלטות; דמוקרטיה ייצוגית, שבה נבחרים מקבלים את ההחלטות; דמוקרטיה פרלמנטרית ונשיאותית; דמוקרטיה השתתפותית המדגישה מעורבות אזרחית פעילה; ודמוקרטיה ליברלית, המדגישה זכויות פרטיות ושלטון החוק.
דמוקרטיה דורשת איזון בין עקרונות כמו הכרעת רוב והגנה על זכויות המיעוט. בעידן המודרני עולות דילמות חדשות, כמו השפעת רשתות חברתיות ומידע מוטעה על תהליכים דמוקרטיים.
בדמוקרטיה הכוח מבוזר ויש ביקורת ציבורית. באוטוריטריות הכוח מרוכז, התקשורת מצומצמת וזכויות האדם מוגבלות. הבחירות שם יכולות להיות פורמליות בלבד.
הוגים קלאסיים כמו לוק, מיל, טוקוויל ומדיסון תרמו להבנת הדמוקרטיה. הם הזהירו מעריצות הרוב, דרשו הפרדת רשויות והדגישו את חשיבות זכויות הפרט. נאומים היסטוריים, כמו נאום גטיסבורג של לינקולן, ניסחו רעיונות של ממשלה "על ידי העם ולמען העם".
דמוקרטיה היא שיטה שבה העם שולט. העם בוחר נציגים שיקבלו החלטות.
באתונה העתיקה אנשים חופשיים גברים צעדו לאספה והצביעו על החלטות. זה נקרא דמוקרטיה ישירה, כל אחד הצביע בעצמו. לא כולם הורשו להשתתף.
היום רוב המדינות הן דמוקרטיות ייצוגיות. זה אומר שאנשים בוחרים נציגים בבחירות. יש חוקים שמגנים על חופש הדיבור וזכויות אחרות.
בדמוקרטיה אפשר להחליף ממשלה בבחירות בלי אלימות. יש חוקים שמבטיחים שכולם שווים בפני החוק.
בשנים האחרונות יש עליה במדינות שמאבדות חופש ודמוקרטיה. ב־2024 רק אחוז קטן מהעולם חי בדמוקרטיה מלאה. יש דאגה שהשלטונות יחזקו כוח ויחלישו את בתי המשפט והתקשורת.
- הכרעת הרוב: רוב האנשים מחליטים.
- הגנה על המיעוט: גם קבוצות קטנות זכאיות להגנה.
- שלטון החוק: אף אחד לא מעל החוק.
- סובלנות: לכבד דעות שונות.
יש דמוקרטיה ישירה, שם אנשים מצביעים בעצמם. ויש דמוקרטיה ייצוגית, שבה הנבחרים מחליטים.
=מילים מסובכות שמוסברים:
דמוקרטיה ייצוגית, בוחרים נציגים כדי שיחליטו בשביל הציבור.
עריצות הרוב, מצב שבו הרוב פוגע בזכויות של הקבוצות הקטנות.
דמוקרטיה מאפשרת לאנשים לבחור ולשמור על חירויות. היא דורשת חוקים ברורים ופיקוח כדי לעבוד טוב.
תגובות גולשים