דמיטרי שוסטקוביץ'

דמיטרי דמיטרייביץ' שוסטקוביץ' (25.9.1906, 9.8.1975) היה מלחין רוסי בולט של התקופה הסובייטית. יצירותיו המרכזיות כוללות 15 סימפוניות ו־15 רביעיות מיתרים. סימפוניה היא יצירה גדולה לתזמורת; רביעיית מיתרים היא יצירה לארבעה כלים מיתריים.

נולד בסנקט פטרבורג והראה כישרון מוזיקלי כבר כנער. החל ללמוד בקונסרבטוריון בפטרוגרד והלחין את הסימפוניה הראשונה שלו ש־1926 היוותה פריצת דרך מוקדמת. בתחילת הקריירה היה גם פסנתרן קונצרטים, אך בסופו של דבר התמקד בהלחנה.

בשנות ה־20 וה־30 כתב אופרות ומוזיקה קאמרית. בולטת במיוחד האופרה "ליידי מקבת ממחוז מצנסק" (1934), שקיבלה תחילה שבחים אך עוררה גם זעם פוליטי על חדשנותה.

ב־1936 החל הלך המעמד הציבורי של שוסטקוביץ' ובלט מאמר ב"פראבדה" שכותרתו "בלגן במקום מוזיקה". ההתקפה צמצמה את ההזמנות וההכנסות שלו, וסימפוניה רביעית נגנזה עד להופעה רק ב־1961. בתגובה ללביקורת כתב ב־1937 את הסימפוניה החמישית, שכותרתה היתה "תשובת המלחין הסובייטי לביקורת מוצדקת".

כשפרצה המלחמה נשאר בלנינגרד בזמן המצור. הוא כתב שם פרקים מהסימפוניה השביעית, "לנינגרד", שזכתה לסמליות חזקה בזמן המלחמה. משפחתו פונתה לקויבישב (כיום סמרה), ושם הושלמה הסימפוניה והשפעתה על המורל הציבורי הייתה גדולה.

במהלך המלחמה כתב גם יצירות קאמריות חשובות. שלישיית הפסנתר השנייה מוקדשת לזכרו של ידידו מוזיקולוג איוון סולרטינסקי, שהכיר לו את מוזיקת מהלר והשפיע עליו.

ב־1948 הוטחה בו ההאשמה כ"פורמליסט", כלומר שמרוכז בצורות מוזיקליות במקום בשירות הציבור הסובייטי. יצירות רבות נאסרו לפרסום והוא אולץ לפרסם התנצלויות. לפרנסתו כתב מוזיקה לסרטים ועבודות רשמיות, בעוד עבודות אישיות רבות נגנזו.

מאוחר יותר חזר ונהנה ממעמד חלקי: ב־1951 נבחר לסובייט העליון, וב־1960 הצטרף למפלגה הקומוניסטית, צעד שיש בו גם פרשנויות שונות לגבי רצון וכפיה.

הסימפוניה העשירית, שנכתבה אחרי מותו של סטלין, נתפסה כרגע של שחרור יצירתי. בשורותיו המוזיקליות מופיע לעתים מוטיב ייחודי שזכה לכינוי DSCH, המייצג את שמו המוזיקלי.

בגיל מבוגר בריאותו התדרדרה. הופיעו בעיות נוירולוגיות ושיתוקים חלקיים, והוא סבל מאירועים של התקפי לב ושברים. ב־1969 כתב את הסימפוניה הארבע עשרה, שעוסקת במוות ובכתיבה מוזיקלית ניסיונית. הסימפוניה החמישה-עשרה (1971) היא יצירה מלודית יותר.

ב־9 באוגוסט 1975 נפטר מסרטן הריאות.

חברים ובני משפחה תיארו אותו כאדם ביישן, אובססיבי לפרטים קטנים, לעיתים עצבני ופגיע. אהב ספורט, היה שופט כדורגל מוסמך, וקרא סופרים ציניים כמו גוגול וצ'כוב. פוליטית לעתים נכנע ללחצים, אבל שמר על סלידה פנימית מהשלטון.

חצי אי באנטארקטיקה ורחוב בתל־אביב נקראו על שמו.

בין היצירות המוכרות: הסימפוניות (ביניהן ה־1, ה־5, ה־7 "לנינגרד", ה־10, ה־13 "באבי יאר", ה־14 וה־15), אופרות מרכזיות כמו "ליידי מקבת ממחוז מצנסק", מוזיקה קאמרית ורביעיות מיתרים רבות.

דמיטרי שוסטקוביץ' נולד ב־1906 ונפטר ב־1975. הוא היה מלחין רוסי חשוב. הוא חיבר 15 סימפוניות ו־15 רביעיות מיתרים. סימפוניה (יצירה גדולה לתזמורת). רביעיית מיתרים (יצירה לארבעה כלים מיתרים).

הוא למד מוזיקה כבר כנער. כתב את הסימפוניה הראשונה שלו צעיר יחסית. בתחילה גם ניגן בפסנתר.

כתב אופרה מצליחה בשם "ליידי מקבת". חלק מהשלטון לא אהב את היצירה הזאת. בעקבות זאת הופסקה תקופה עבודה עבורו והוא נאלץ לשנות פרטים בקריירה.

כשפרצה מלחמת העולם השנייה נשאר בעירו לנינגרד בזמן המצור הקשה. שם כתב חלק מהסימפוניה השביעית שהפכה לסמל של עמידה.

ב־1948 כעסו עליו בעיתונות וטענו שמוזיקתו לא מתאימה למדינה. הוא נאלץ לעבוד בעיקר על מוזיקה לסרטים. אחר־כך קיבל שוב מעמד חלקי ושירת גם בתפקידים רשמיים.

בגיל מבוגר חלה וסבל מבעיות בריאות רבות. כתב יצירות על נושא המוות. נפטר ב־1975 מסרטן ריאות.

הוא היה ביישן ואוהב סדר. היו לו חברים ונשים בחייו, וגם ילדים. אנשים זוכרים אותו ככישרוני וחזק אבל גם פגיע.

יש מקומות על שמו, כמו חצי אי באנטארקטיקה ורחוב בתל־אביב.