דן צלקה נולד בוורשה ב-19 במרץ 1936. משפחתו ברחה לממלכת ברית המועצות בתקופת מלחמת העולם השנייה. הם חיו בסיביר ובקזחסטן. לאחר המלחמה חזרו לפולין, לעיר ורוצלב, שם למד מדעי הרוח. הוא עסק גם באיגרוף, פעילות שתופיע אחר כך ברומן שלו "כפפות".
ב-1957 עלה ארצה במסגרת עליית גומולקה. הוא שינה את שמו ממיאטק ל"דן", כפי שהציעה אחותו בזמן חייהם במעברה ביבנה. למד עברית בקיבוץ חצור, שירת בחיל השריון (חיל צבאי של טנקים וכלי רכב משוריינים), ולאחר מכן למד פילוסופיה והיסטוריה באוניברסיטת תל אביב. המשיך ללמוד בחו"ל, והתגורר בין היתר בצרפת, הולנד, בריטניה ואיטליה.
ב-1967 פרסם את הרומן הראשון שלו, "דוקטור ברקל". בסוף שנות ה-60 ערך את מוסף הספרות "משא". בשנות ה-80 שימש כעורך משנה בכתב העת 'סימן קריאה' ופרסם בו מסות ופרוזה. המסאי (כותב מסות; טקסטי ביקורת ומחשבה) והמתרגם המשיך בעבודות עריכה ותרגום לאורך השנים.
צלקה לימד במסלול לכתיבה יצירתית במחלקה לספרות באוניברסיטת בן-גוריון. הוא היה ידוע בידע רחב על ספרות העולם ובהכוונה של כותבים צעירים.
ב-2000 יצא למסע במרוקו וכתב על כך את "מרוקו, יומן מסע". קיבל פרסים ספרותיים בולטים, בהם פרס ברנר (1976), פרס אלתרמן על הרומן "אלף לבבות" (1992), פרס אקו"ם על מפעל חיים (2000) ופרס ספיר על "ספר האלף-בית" (2004).
התגורר בתל אביב עם אשתו אביבה. נפטר ב-15 ביוני 2005, בגיל 69, מסרטן הריאה.
מוכר בין ספריו: "דוקטור ברקל" (1967), "אלף לבבות", "מרוקו, יומן מסע" ו"ספר האלף-בית".
דן צלקה נולד בוורשה ב-1936. כשפרצה המלחמה משפחתו ברחה לברית המועצות. הם גרו בסיביר ובקזחסטן. אחר כך חזרו לפולין.
ב-1957 עלה ארצה ושינה את שמו ממיאטק לדן. הוא למד עברית, שירת בצבא בחיל השריון (כוחות עם טנקים), ולמד באוניברסיטה בתל אביב.
הוא כתב ספרים, מסות (טקסטים קצרים על רעיונות) ותירגם ספרים משפות אחרות. הרומן הראשון שלו יצא ב-1967 ונקרא "דוקטור ברקל". הוא גם ערך כתבי עת ועזר לסופרים צעירים.
ב-2000 נסע למרוקו וכתב על המסע ספר יומן. קיבל כמה פרסים חשובים, למשל פרס ברנר ופרס ספיר.
התגורר בתל אביב עם אשתו אביבה. נפטר ב-15 ביוני 2005, ממחלה של הריאות שנקראת סרטן ריאה.
כמה מספריו המוכרים: "דוקטור ברקל", "אלף לבבות", "מרוקו, יומן מסע" ו"ספר האלף-בית".
