דניאל (דני) פרידמן נולד ב-17 באפריל 1936 בארץ ישראל בתקופת המנדט הבריטי. אביו ויקטור, אמו יהודית לבית כרמי. הוא נשוי, אב לשלושה, ומתגורר ברמת אביב. למד בגימנסיה גאולה והיה פעיל בתנועת הצופים. בגיל 17 החל ללמוד משפטים ושירת לאחר מכן כקצין משפטים בצה"ל.
פרידמן התמחה אצל שופט בית המשפט העליון יואל זוסמן ולאחר מכן אצל עו"ד ברוך זייגר. כתב לפני הסמכתו ספר על ביטוח רכב. השלים דוקטורט במשפטים באוניברסיטה העברית ב-1965 בהנחיית פרופ' אורי ידין; עבודתו עסקה בשיטות לביטוח נפגעי תאונות דרכים. השלים שנת השתלמות בהרווארד וקיבל תואר מוסמך במשפטים מהאוניברסיטה שם.
החל לעבוד באוניברסיטת תל אביב, שימש כעוזר לפרופ' זאב צלטנר, הועלה לדרגה אקדמית ב-1968 והפך לפרופסור. ב-1974, 1978 כיהן כדיקן הפקולטה למשפטים. היה ממייסדי ומנהלי מרכז צגלה למחקר בין־תחומי למשפט. שימש כפרופסור אורח באוניברסיטאות בארה"ב ובאנגליה. בין תלמידיו לדוקטורט נמנים פרופסורים בולטים בתל אביב.
בשנת 1990 ייסד את הפקולטה למשפטים במכללה למינהל וניהל אותה עד 1997. פרידמן פרסם מאמרים רבים בתחומי המשפט המנהלי, המשפט ההשוואתי והמשפט האזרחי (דיני חוזים, ביטוח ונזיקין). יחד עם נילי כהן כתב את סדרת הספרים "חוזים", שעוררה השפעה מקצועית מקיפה.
זכה בפרסים רבים, ובהם פרס צלטנר (1983), פרס מינקוף ומעל כולם פרס ישראל לחקר המשפט (1991). הוא חבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים והשתתף בוועדות ציבוריות שונות.
פרידמן עבר ממצב שבו הגן על בית המשפט העליון, להתבטאויות ביקורתיות כלפי מה שהוא כינה "אקטיביזם שיפוטי". אקטיביזם שיפוטי הוא מקרה שבו שופטים משתמשים בכוחם כדי לשנות מדיניות במקום להגביל עצמם לפרשנות החוק. הוא טען שהתפתחות זו החלה בשנות ה-80 ופגעה בביטחון המשפטי ובציפיות הצדדים.
הוא תמך בצמצום יכולת בתי המשפט לפסול חוקים ובמגבלות על ביקורת שיפוטית של החלטות ממשלה. במקביל, דרש לכבד החלטות בתי המשפט גם כשיש טענות על חוסר סמכות.
עמדותיו עוררו מחלוקת רחבה בקרב שופטים, פרופסורים למשפטים ופוליטיקאים. חלקם תמכו בו, אחרים תקפו אותו, ובין המבקרים בולטו דמויות כמו אהרן ברק.
בשנות ה-70 היה בין מייסדי מפלגת שינוי לצד פרופ' אמנון רובינשטיין. במשך השנים נשאר מזוהה עם המפלגה ותמך ברעיון חוקה לישראל. הוא גם הביע התנגדות להגירת עובדים פלסטינים ולזכות השיבה.
בפברואר 2007 מונה על ידי ראש הממשלה אהוד אולמרט לשר המשפטים. כשר, הוא קידם שינויים במערכת המשפט. בין יוזמותיו: הצעת פיצול תפקיד היועץ המשפטי לממשלה והיועץ התובע (2008), הקמת בית משפט מחוזי נוסף בפתח תקווה, ומינוי שופטים מהעולם הפרטי לבית המשפט העליון. כמו כן יזם מהלכים לחיזוק סמכויות הכנסת מול בית המשפט.
מדיניותו עוררה ביקורת מצד ארגוני זכויות ואנשי משפט. בפרק מסוים הוא הקפיא חלק מיוזמותיו, כשהביע תקווה שבית המשפט יגביל את סמכויותיו בעצמו. בתפקידו תמך במדיניות תקיפה מול חמאס והתנגד להסכמי שביתת נשק שנעשו ב-2008.
סיים את כהונתו כשר המשפטים במרץ 2009. בשנים מאוחרות יותר השתתף בעמדות ודיונים על רפורמות במערכת המשפט, והביע דעות גם בתקופת המשבר והמלחמה ב-2023.
פרידמן כתב וערך ספרים ומאמרים משפטיים, כולל סדרת "חוזים" שזכתה להכרה מקצועית רחבה.
דניאל (דני) פרידמן נולד ב-17 באפריל 1936 בארץ, בתקופת המנדט הבריטי. הוריו נקראו ויקטור ויהודית. הוא גר ברמת אביב, נשוי ואב לשלושה. בגיל 17 התחיל ללמוד משפטים ושירת בקצין משפטים בצבא. קצין משפטים זה אדם שעוסק בחוקים בצבא.
פרידמן למד משפטים, עשה תואר דוקטור ועבר לימודים גם בהרווארד. הוא היה פרופסור באוניברסיטת תל אביב. הוא הוביל את הפקולטה למשפטים והקים מרכז למחקר במשפט. יחד עם עמיתה כתב ספרים חשובים על חוזים. חוקים שנקראים חוזים עוסקים בהסכמים בין אנשים.
הוא קיבל פרסים רבים. אחד מהם הוא פרס ישראל לחקר המשפט ב-1991. גם ממשיכים שבחים על עבודתו בעולם המשפט.
פרידמן שינה את דעותיו עם השנים. בהתחלה הגן על בית המשפט העליון. אחר כך טען שהשופטים התערבו יותר מדי בהחלטות פוליטיות. הוא רצה להגביל את כוח בתי המשפט. הרעיונות שלו גרמו לוויכוחים גדולים עם שופטים ומומחים אחרים.
ב-2007 מונה פרידמן לשר המשפטים. שר המשפטים הוא איש שמטפל בחוק ובממשל. בתפקיד הזה הוא קידם שינויים בחוקים ובמערכת המשפט. הוא גם תמך במדיניות תקיפה נגד חמאס והתנגד להסכמי שביתת נשק ב-2008.
ב-2009 סיים את תפקידו כשר. אחרי כן המשיך להשתתף בדיונים על רפורמות משפטיות ולבטא דעות על עניינים ציבוריים, גם בשנים הקשות של 2023.
תגובות גולשים