דפוס אופסט

דפוס אופסט (Offset printing) היא שיטת הדפסה מודרנית. השם "אופסט" מרמז שהצבע לא מועבר ישירות מהמקור. בדפוס זה יוצרים דמות על לוח אלומיניום דק שמותקן על גליל במכונה. הצבע מועבר מהלוח אל גליל הבלנקט, ודרכו אל הדף. זו התפתחות של דפוס אבן.


בלוח יש שני אזורים ברורים. אזורים שמדפיסים, לדוגמה האותיות. ואזורים שלא מדפיסים, למשל הרקע הלבן. ההבחנה נעשית על בסיס תכונות כימיות: חלקים שיקלטו צבע וחלקים שידחו צבע.


הלוח מצופה בשכבת אמולסיה (שכבה מיוחדת על הלוח). לאחר מכן חושפים אותו לאור חזק או לייזר. החשיפה משנה כימית את האמולסיה. החלקים שנחשפו מתקשים ונשארים, והחלקים שלא נחשפו יורדים בפיתוח. כך נוצרים אזורי הדפסה ואזורי דחיית צבע.


במכונה מרטיבים את הלוח במים. האזורים שדוחי מים נרטבים, ואילו האזורים השומניים נשארים יבשים. אחר כך מורחים את צבע הדפוס השומני. הצבע נדבק רק לאזורים השומניים. הדמות מועברת מהלוח אל גליל הבלנקט, וממנו אל הנייר. שימוש בבלנקט מגן על הלוח ומאפשר לייצר אותו בלי שיכתב בכתב ראי.

בהדפסה צבעונית חוזרים על התהליך עבור כל צבע עם לוח משלו. חייבת להיות התאמה מדויקת בין המיקומים של גיליונות הנייר (רגיסטר), כדי שהתמונה הצבעונית תצא נכונה. איזון המים והצבע קריטי; עודף של אחד מהם פוגע באיכות ההדפסה.

דפוס אופסט (פירוש: "הלאה מהמקור") היא שיטה מודרנית להדפסה. כאן הצבע לא עובר ישירות מהמקור לנייר.


על הלוח יש חלקים שמדפיסים וחלקים שלא. חלקים שמדפיסים קלטו חומר שומני. "שומני" אומר שהוא מושך צבע. החלקים שלא מדפיסים נרטבים במים.


הלוח מצופה בשכבה שנקראת אמולסיה (שכבה מיוחדת על הלוח). חושפים את הלוח לאור חזק או ללייזר. החשיפה מקשה חלקים מהאמולסיה. את החלקים שלא התקשרו שוטפים והם יורדים.


המכונה מרטיבה את הלוח במים. אזור שומני מקבל צבע. אזור עם מים דוחה צבע. הצבע עובר מהלוח אל גליל שנקרא בלנקט (גליל שמעביר את הצבע). הבלנקט מעביר את הצבע לנייר ומגן על הלוח. לצבעי הדפוס משתמשים בלוח לכל צבע בנפרד. צריך שהנייר יהיה מיושר בדיוק (רגיסטר). אם יש יותר מידי מים או צבע, איכות ההדפסה נפגעת.