דרקון

דרקון הוא יצור מיתי (דמיוני שמופיע במיתולוגיות) בעל מראה של זוחל ענק. תיאוריו ויכולותיו משתנים מתרבות לתרבות. לעתים הוא מוצג כיצור חכם ונאצל, ולעתים כמפלצת הרסנית.

מקורות ההשראה לדרקונים כוללים נחשים וקוברות, תניניים, עטלפים (בעיקר בגלל כנפיים) ולפעמים מאובנים של דינוזאורים ופטרוזאורים, מאובנים הם שרידי חיות קדומות שהתאבןּו.

כמה בעלי-חיים נקראים "דרקון" גם במציאות, למשל דרקון קומודו (לטאה גדולה), כמה לטאות ממשפחת החרדוניים, דגי "דרקון" וסוסוני ים שנקראים דרקון-ים, וכן שייכים לשמות כגון זבובי-דרקון ועצי-דרקון.

במיתולוגיות רבות מופיע דרקון כמפלצת של כאוס (מפלצת הכאוס היא ישות שמייצגת חוסר סדר). במוטיב שנקרא Chaoskampf, מאבק בין מפלצת הכאוס לכוח הטוב, מופיעות דמויות כמו תיאמת בבבל ולווייתן במסורות השמיות. המונח Chaoskampf נטבע בידי החוקר הרמן גונקל.

במערב הדרקון תואר לעתים קרובות כמפלצת מסוכנת. במיתולה היוונית הדרקון שמר על אוצרות קדומים. במיתולוגיה הנורדית הוא דמות חמדנית, ובימי הביניים נוצרה דמותו הקלאסית: לטאה ענקית עם שש גפיים (ארבע רגליים וזוג כנפיים), נשיפת להבות וקשר לשטן או לחטא. סיפוריו של גאורגיוס הקדוש (ג'ורג') ופרקי אבירים שחרטו את דמות הדרקון המזיק והנסיך המושיע הפכו לנושא מוכר בספרות ואמנות.

בתרבויות כמו הבבלית והכנענית הדרקון הופיע במיתוסים הבריאתיים ובסיפורי אלים וניצחונם על כוחות הכאוס.

אזכורים לדרקון נמצאים גם במיתולוגיה היוונית ובסיפורי קדמונים נוספים. מאפיינים ושימושים משתנים בין אזורים, אך הדרקון הפך לסמלו של הרשע ולעתים גם לסמל כוח במיתוסים ובאגדות.

במזרח הרחוק הדרקון מקבל יחס חיובי. הוא סימן כוח, חוכמה ומזל. דרקון מזרחי תואר כיצור ארוך, נחשי, לפעמים בלי כנפיים, עם שפמים דמויי גדיל. לו יוחסו כוח על מזג האוויר, גשם והבשלת יבולים, ולעתים הוקמו לו מזבחות וקורבנות.

הדרקון הסיני נחשב מבשר טובות, מקושר ליאנג (עיקרון של אנרגיה חיובית) ולמים. הוא מביא גשם ומזל. במערב הוא נתפס כסמל של סין, אך השימוש הסימבולי שונה במקומות שונים.

בתרבויות שונות קיימים שמות מקומיים לדרקונים: בסלאבית "זמיי" או "זמי", בפולנית "סמוק". השמות משתנים, אך הרעיון דומה, יצור גדול דמוי נחש או לטאה.

דרקונים מרכזיים בספרות פנטזיה המודרנית. ג'רר ץ ר.ר. טולקין הציג את סמאוג בהוביט. בדרמות המודרניות ובמשחקים כמו מבוכים ודרקונים, דרקונים הם יצורים עוצמתיים. הם בעלי יכולות על-טבעיות: נשיפת להבות, קרח, ברק או לחשים. במשחקים לעתים צבע הגוף מרמז על סוג הנשיפה ושליחותו (טוב או רע).

דרקון הוא יצור מיתי. מיתי = דמיוני שמופיע בסיפורים עתיקים. בדרך כלל הוא נראה כמו זוחל גדול.

חלק מהמחשבות על דרקונים הגיעו מנחשים, תנינים ועטלפים. גם מאובנים של דינוזאורים עוררו רעיונות על דרקונים. מאובן = שריד של חיה קדומה.

יש בעלי-חיים שקוראים להם דרקון גם במציאות. למשל דרקון קומודו הוא לטאה גדולה. יש גם סוסים-ים שנקראים דרקוני-ים ושורש הנקרא עץ דרקון.

במערב היו דרקונים רעים. הם נשפו אש לפעמים. אבירים גיבורים נלחמו בהם והצילו אנשים.

במזרח הדרקונים נתפסו כחיוביים. הם סימן למזל, לגשם ולעזרה באדמה. הדרקון הסיני מביא מזל וגשם.

במקומות שונים קוראים לדרקונים בשמות שונים. בסלאביות קוראים להם "זמיי". בפולין קוראים להם "סמוק".

בסיפורי פנטזיה יש דרקונים מפורסמים. טולקין כתב על דרקון בשם סמאוג. במשחקים כמו מבוכים ודרקונים דרקונים חזקים ונושפים אש או קרח. צבע הדרקון יכול לספר איזה נשיפה יש לו.