האיים הבלאריים

האיים הבלאריים (בקטלאנית: Illes Balears, בספרדית: Islas Baleares) הם ארכיפלג במערב הים התיכון והם גם קהילה אוטונומית בספרד. בירת האיים היא פלמה דה מיורקה. השפות הרשמיות הן קטלאנית (שפת האזור) וספרדית. האיים הראשיים הם מיורקה, מנורקה, איביזה ופורמנטרה. בארכיפלג גם האי קבררה, שבו פארק לאומי.

יש כמה הסברים לשם "בלארי". לפי אחת מהסברות השם קשור למילה היוונית שפירושה "קליעים" וכי תושבי האיים היו ידועים כקלעים (מטיילים בקלע, כלי ליידוי). לפי סברה אחרת השם מקורו בפיניקים וקשור לאל בעל. היוונים קראו למיורקה ולמנורקה "האיים הגימנסיים" (מהמילה היוונית לעירום), אולי בגלל מנהגים מקומיים או בגלל שבעלי המגן היו קלים בציוד. שם אחר, "פיטיוסיים", קשור בעצים רבים מסוג אורן (פיטיוס ביוונית).

הארכיפלג נמצא כ-80, 90 ק"מ מהחוף המזרחי של חצי האי האיברי, במערב הים התיכון. סה"כ שטח האיים הוא כ-4,992 קמ"ר. מיורקה היא הגדולה ביותר (3,620 קמ"ר), ואחריה מנורקה, איביזה ופורמנטרה. המרחק מהקצה המזרחי למערבי של הארכיפלג הוא כ-270 ק"מ. רוב האיים מישוריים; רק החלק הצפון‑מערבי של מיורקה הררי. האקלים ים תיכוני, קיץ חם וחורף מתון.

באיים פועלים שלושה שדות תעופה עיקריים: בפלמה דה מיורקה, באיביזה ובמנורקה.

התיישבות באיים החלה כבר בסביבות האלף השלישי לפני הספירה. בעבר חיו כאן יוונים, פיניקים וקרתגים. ב-123 לפנה"ס כבשו הרומאים את האיים וכללו אותם בפרובינקיה טארקוננסיס. במאות הבאות שלטו כאן ביזנטים, ונדלים, ואז כיבושים מוסלמיים; ב-903 נכבשו על ידי אמירות קורדובה. בין המאות ה-11 וה-13 האיים היו חלק מממלכות מוסלמיות שונות.

במאה ה-13 כבש חיימה הראשון את מיורקה (1229) ואת איביזה ופורמנטרה (1235). במלחמות ההמשך נכבשה גם מנורקה (1287) ונסגרה תקופה שבה האיים היו תחת שלטון הכתר של אראגון. לאחר איחוד ממלכת אראגון עם קסטיליה ב-1469, הפכו האיים לחלק מספרד.

במאה ה-18 כבש הצי הבריטי את מיורקה לזמן קצר (1708, 1802). פליפה החמישי העניש את האיים וביטל סמכויות אוטונומיות, ואף אסר על השימוש בקטלאנית. בתקופות מאוחרות יותר נאסר שוב לדבר ולקדם את הקטלאנית, ורק אחרי המעבר לדמוקרטיה ב-1978 קיבלו האיים מעמד של קהילה אוטונומית והקטלאנית הוכרזה כשפה רשמית לצדם של הספרדית. ב-2011 ראש ממשלת האיים התנצל על רדיפת יהודים במיורקה במאה ה-17.

החל משנות ה-60 האוכלוסייה גדלה בחדות בזכות התיירות. בין 1970 ל-2005 גדלה התושבות ב-76%, הרבה יותר מהממוצע בספרד. ב-2006 מנו האיים כ־מיליון תושבים, ורובם (כ-79%) חיים במיורקה. כ-16% מהתושבים הם אזרחים זרים, השיעור הגבוה ביותר בספרד. מהזרים, כ-40% מ-EU (כדוגמת גרמנים ובריטים), כ-34% מאמריקה הלטינית, 11% מצפון אפריקה ו-7.5% ממזרח אירופה.

האיים הבלאריים הם קבוצת איים במערב הים התיכון. הם שייכים למדינת ספרד. הבירה היא פלמה דה מיורקה. מדברים כאן קטלאנית (שפת האזור) וספרדית.

יש כמה רעיונות לשם. ייתכן שהוא קשור לכך שתושבי האיים היו ידועים בקלעים, כלי לזריקה. רעיון אחר אומר שהשם קשור לאל בשם בעל. היוונים קראו לחלק מהאיים "הגימנסיים". שם אחר קשור לעצים, אורנים.

שטח האיים כ-5,000 קמ"ר. מיורקה היא הגדולה ביותר. יש גם מנורקה, איביזה ופורמנטרה. המרחק מהחוף של חצי האי האיברי קטן, כ-80, 90 ק"מ. רוב האיים יחסית מישוריים. מזג האוויר ים תיכוני: קיץ חם וחורף נעים.

יש שלושה נמלי תעופה עיקריים: בפלמה דה מיורקה, באיביזה ובמנורקה.

אנשים חיו באיים כבר לפני אלפי שנים. היוונים, הפיניקים והקרתגים ביקרו כאן. ב-123 לפני הספירה הגיעו הרומאים.

מאוחר יותר שלטו כאן ביזנטים, נוצרים ומוסלמים. במאה ה-13 כבש את מיורקה חיימה הראשון (מלך אראגון). איביזה ופורמנטרה נכבשו גם כן. אחרי איחוד הממלכות האיים הפכו לחלק מספרד.

במאה ה-18 הבריטים נכנסו לזמן קצר. בתקופות מסוימות אסרו על הדיבור בקטלאנית. אחרי שבספרד חזרו לדמוקרטיה ב-1978, קיבלו האיים חוקים משלהם והקטלאנית חזרה לשמש שפה רשמית. ב-2011 התנצלו על רדיפת יהודים במאה ה-17.

מאז שנות ה-60 התיירות הביאה הרבה אנשים לגור באיים. ב-2006 חיו שם כ-מיליון תושבים. רובם גרים במיורקה. הרבה תושבים הם זרים. חלק גדול מהם מגיעים ממדינות אירופה ומאמריקה הלטינית.