האספה הלאומית הייתה גוף מעבר בין אספת המעמדות לאספה המכוננת בתקופת המהפכה הצרפתית. היא ייצגה דעות מכל המעמדות, ולא רק את אלה של האצולה. האספה התכנסה בין ה־17 ביוני ל־9 ביולי 1789.
אספת המעמדות (מפגש של נציגי החברה מכל המעמדות) התכנסה ב־1789 לראשונה מאז 1614 כדי לטפל במשבר כלכלי. המחלוקות בין המעמדות מנעו פתרון. ב־17 ביוני נציגי המעמד הראשון (הכמורה) והשני (האצולה) הצטרפו לנציגי המעמד השלישי לאחר שסודרה מעמדם החוקי, וכתוצאה הוקמה האספה הלאומית.
האספה קישרה עצמה מיד לקפיטליסטים, אנשים שיכלו להשאיל כספים לממשלה בזמן משבר. היא ניסתה לעצור את המשבר על ידי עצירת חלק מהחוב הפנימי והכרזה שמיסים מסוימים אינם חוקיים עד להסדרת מעמדם. יחד עם זאת התקבלה תמיכה במיסוי בפרובינציות בתנאי שהאספה תמשיך להתכנס. מהלכים אלה חיזקו את האמון במטבע והעניקו לאספה סמכות להמשיך בעבודתה. הוקמה גם ועדה מיוחדת לטיפול במחסור במזון.
בתחילה האספה הצהירה שהיא תומכת גם במלך וגם בפשוטי העם. מבחינה תיאורטית המלך עדיין נשא סמכות על חקיקה ודרש אישורו על חוקים. שר האוצר ז'אק נקר תמך בהטבות לפשוטי העם והבורגנים, אך המלך השפיע על ידי האצולה והחל להתנגד לחוקי האספה. הוא סירב לחתום על צווים ודרש חזרה לאספת המעמדות.
כאשר נסגר שער אולם הדיונים, הצירים עברו למגרש טניס מלכותי ונשבעו בשבועת מגרש הטניס (התחייבות לא להתפזר עד לחוקה חדשה) ב־20 ביוני. לאחר מכן הם כינסו את הישיבות בכנסיית לואי הקדוש, ושם מרבית הכמורה הצטרפה אל המעמד השלישי. ב־23 ביוני המלך הסכים לאחד את האספה, והנציגים ראו בכך כניעה. עם זאת מריבות פנימיות נמשכו: מילים קשות של אונורה מירבו יצרו קיטוב, ונקר עבר על פי החשד חוסר חן, אך חזר לתפקידו. ב־27 ביוני הרויאליסטים ויתרו על חלק מדרישותיהם, והצבא החל לרכז כוחות סביב פריז וורסאי.
התמיכה ברחבי צרפת גברה. ב־9 ביולי 1789 האספה פיזרה את עצמה והקימה את האספה המכוננת הלאומית, גוף שתפקידו להכין חוקה. הנציגים דרשו שיצאו הכוחות הצבאיים, כולל שכירי חרב זרים, אך המלך סירב וטען שהם אמצעי זהירות. המלך אף הציע להעביר את האספה הרחק מפריז כדי לחתוך את הקשר שלה עם התושבים. האספה סירבה, והמתחים בעיר התחממו במהירות עד לפרוץ המהפכה.
האספה הלאומית הייתה גוף קצר־טווח בזמן המהפכה הצרפתית. היא ייצגה את כל המעמדות. היא התקיימה מ־17 ביוני עד 9 ביולי 1789.
אספת המעמדות (מפגש של נציגים מכל החברה) התכנסה ב־1789 בגלל משבר כלכלי. בגלל ויכוחים היא לא הצליחה. ב־17 ביוני רבים הצטרפו ונוצרה האספה הלאומית.
האחרים קישרו את האספה לאנשים שנותנים הלוואות, כדי לעזור לכסף של המדינה. האספה ניסתה לעצור את המשבר. היא אמרה שחלק מהמיסים לא חוקיים עד שיסדירו את מעמדם. הקימו ועדה לטפל במחסור באוכל.
המלך לואי השישה עשר לא אהב את חלק מההחלטות. הוא סירב לחתום על צווים. כשהדלתות של אולם הדיונים נסגרו, הנציגים הלכו למגרש הטניס המלכותי. שם נשבעו לא להתפזר עד שתהיה חוקה. זה נקרא שבועת מגרש הטניס.
אחרי זה חלק מהכמורה הצטרפו אליהם בכנסייה. ב־23 ביוני המלך ניאות לשנות קצת את דרכו, והאספה ראתה זאת כניצחון.
ב־9 ביולי האספה התפזרה והקימה את האספה המכוננת (הגוף שיכתוב את החוקה). הנציגים דרשו להסיר את החיילים הבאים לפריז. המלך סירב ושקולתה של העיר עלתה. המצב התסיס והוביל לפריצת המהפכה.
תגובות גולשים