הבנאי מנולה (בלדה)

הבנאי מנולה (ברומנית: Meşterul Manole) היא בלדה עממית רומנית. בלדה הוא שיר עם שמספר סיפור. המשורר וסילה אלכסנדרי ליקט והקליט אותה בכתב. קיימת גם בלדה דומה בסרביה.

הסיפור מתרחש סביב בניית מנזר בקורטאה דה ארג'ש, בירתה הקדומה של ולאכיה. השליט הביא עשרה בנאים מצטיינים, בראשם מנולה, לבנות את המנזר וחומותיו. בחזיונות החומות קרסו שוב ושוב, ביום ובלילה. לילה אחד חלם מנולה חלום. בחלום נאמר שאם יקברו בתוך החומות אישה, רעיה או אחות הראשונה שתבוא בבוקר, החומות יעמדו. הבנאים נשאו את הסוד.
בבוקר הגיעו אנשים, ומנולה ראה את רעייתו אנה עם ילדם וארוחה. הוא התפלל לגשם ולרוח כדי שיחזירו אותה, אך היא המשיכה. בסופו של דבר היא הסכימה בצחוק שהבנאים יעשו כאילו קוברים אותה בתוך הקיר. כשהבניה התקדמה, צחוקה הפך לבכי. בסיום המבנה השליט הוריד את הפיגומים והשאיר את הבנאים על הגג. חלק מהם ניסו להכין כנפיים מעץ ונפלו אל מותם. מנולה נשאר אחרון. כששמע את קול רעייתו מהקיר, הוא זינק ונפל.

הבלדה כוללת אלמנטים שמזכירים מיתוסים כמו דדלוס ואיקרוס, ואיפיגניה או בת יפתח.

הבנאי מנולה (ברומנית: Meşterul Manole) הוא שיר-סיפור רומני. שיר-סיפור זה מספר על בניית מנזר ישן.

השליט ביקש מעשרה בנאים לבנות מנזר גדול. בראשם עמד מנולה. בכל פעם שבנו, הקירות נפלו. מנולה חלם שאם ישימו בתוך הקיר אישה ראשונה שתגיע בבוקר, הקירות יעמדו. הבנאים שמרו על הסוד.
הבוקר הגיעו אנשים, ורעייתו של מנולה, אנה, הגיעה עם התינוק ואוכל. מנולה ביקש שגשם או רוח יעצרו אותה. היא המשיכה להגיע. בהמשך היא הסכימה בצחוק שהבנאים ייעזרו בה ו"יהפכו" אותה לחלק מהקיר. כשהבניה המשיכה, צחוקה הפך לבכי והקירות סגרו עליה.
בסיום הפקיד השליט את הבנאים על הגג והוריד את הפיגומים. חלקם ניסו "לעוף" עם כנפיים מעץ ונפלו. מנולה שמע את קול אשתו מתוך הקיר וירד מהגג. הוא נפגע ונפטר.

בסיפור יש זכרונות ממיתוסים ישנים, כמו סיפור דדלוס ואיקרוס.