הדברה היא הרחקתם, צמצום השפעתם או הריגתם של מזיקים. "מזיקים" הם יצורים שפוגעים בגידולים, במזון או בסביבה האנושית. רוב ההדברה נועדה נגד חרקים.
חומרי הדברה הם בדרך כלל כימיקלים רעילים. רעלים אלה עלולים לפגוע גם ביצורים שאינם המטרה, ובאדם. הם מתפרקים לאט ולעיתים נשארים בקרקע שנים. לכן קיימים נוהלי בטיחות והגבלות שימוש. בעשורים האחרונים פותחו שיטות ידידותיות יותר, ובמיוחד הדברה ביולוגית, שיטה שמשתמשת באויבים טבעיים של המזיקים, כמו שחרור טורפים שאוכלים כנימות.
הדברה בחקלאות מתבצעת על ידי ריסוס ממטוסים, מרססים על טרקטורים או מרססים נישאים על הגב. אפשר גם להכניס את החומרים למערכת ההשקיה בטפטוף. הריסוס יכול לסכן צרכנים אם נשארות שאריות על הפירות והירקות. לכן קיים זמן מינימלי בין הטיפול לקציר. רשויות הצומח ברישוי ובבדיקות מוודאות שרמות השאריות אינן מסוכנות. רשתות שיווק דורשות שיטות חקלאיות נאותות ושימוש בחומרים בעלי סיכון נמוך.
חלק מהחקלאים מגדלים תוצרת ללא הדברה. זו חקלאות אורגנית, שלרוב נותנת תפוקה קטנה יותר ומוצרים יקרים יותר. אנשים בוחרים במוצרים אורגניים כי הם נתפסים כנקיים מרעלים.
הדברה בבית נוגעת ליתושים, תיקנים ונמלים. הרשויות מרססות באזורים בעייתיים, למשל מקווי מים לעמידה ליתושים. אנשים יכולים לרסס בעצמם עם תכשירים מחנויות. חברות הדברה מקצועיות משתמשות בחומרים עמידים יותר, שממשיכים להשפיע כחצי שנה ומסוימת עמידות לשטיפה.
יונים בעיר עלולות להטיל לכלוך ולגרום נזק למבנים. רבות מהרשויות מעדיפות פתרונות לא קטלניים, כגון הצבת מחטים על מעקות או התקנים עם חיישנים שמבריחים ציפורים. בשדות תעופה מבצעים בקרה מיוחדת כי ציפורים מסכנות מטוסים.
הדברת מכרסמים (עכברים וחולדות) נעשית בדרך כלל על ידי מפעילים מקצועיים. חומרי ההדברה מסוכנים לבני בית ולחיות מחמד. יש סיכון להרעלה שניונית, למשל אם חתול אוכל עכבר מורעל. קיימים גם מכשירי הדברה אלקטרוניים שמשמיעים צלילים שהמכרסמים שומעים, ומלכודות מכניות.
בישראל אסור בדרך כלל להרדימם או להעבירם של חיות משוטטות. במקום זאת נוקטים בעיקור וסירוס להפחתת האוכלוסייה. בעת חשש למגפת כלבת, עשויות הרשויות לצוד כלבים משוטטחים; חלקם נהרגים במקום וחלק מועברים לעיקור או להריגה במרפאות.
נגיף הכלבת מועבר בעיקר באמצעות נשיכה של בעלי חיים כמו כלבים, שועלים, תנים ועטלפים. בעבר פוזרו פיתיונות מורעלים נגד בעלי חיים חשודים, אבל זה גרם להרעלה משנית של עופות וטורפים אחרים. כיום ממליצים להשתמש בשיטות שאינן הדברת רעלים.
קיימים חוקים ותקנות שמגדירים נוהלי עבודה, בטיחות, רישוי חומרים ועיסוק בהדברה. משרדי החקלאות והסביבה אחראים לפיקוח, בדיקות ורישוי שימוש בחומרי הדברה.
הדברה היא הרחקה או פגיעה במזיקים. מזיקים הם יצורים שפוגעים בצמחים, במזון או בבית.
חומרי הדברה הם כימיקלים רעילים. רעלים אלה עלולים לפגוע גם בבני אדם ובחיות. בגלל זה יש כללים לשימוש בטוח. יש גם הדברה ביולוגית, שמה שמשחררים טורפים טבעיים שאוכלים את המזיקים.
חקלאים מרססים שדות ממטוסים או ממרססים על טרקטורים. לפעמים מוסיפים חומרים למים של ההשקיה. חייבים להמתין זמן מסוים בין הריסוס לקציר כדי שהפירות יהיו בטוחים לאכילה. חקלאות אורגנית מגדלת בלי הדברה. מוצרים אורגניים יקרים יותר, אבל אנשים בוחרים בהם כי הם נקיים יותר מרעלים.
יתושים, תיקנים ונמלים נלחמים בריסוס של הרשויות או על ידי חברות והצרכן. תכשירי חנויות פחות עמידים. תכשירי חברות יכולים להחזיק כחצי שנה.
יונים מלכלכות ולעיתים פוגעות בבניינים. נהוג להשתמש במחטים או במתקנים שמבריחים ציפורים. בשדות תעופה שומרים על ציפורים כדי להגן על המטוסים.
עכברים וחולדות נושאים מחלות. משתמשים במלכודות או ברעלים על ידי מקצוענים. רעלים עלולים לפגוע גם בחיות מחמד, למשל חתול שאוכל עכבר מורעל עלול להיפגע. יש גם מכשירים שמוסיפים צלילים שרק המכרסמים שומעים.
כלבת היא מחלה שעוברת דרך נשיכות של בעלי חיים. בעבר פיזרו פיתיונות מורעלים, וזה פגע בעופות וטורפים. היום מעדיפים שיטות שאינן רעילות.
יש חוקים וכללים שמפקחים על שימוש בחומרי הדברה ועל בטיחות העובדים והצרכנים.
תגובות גולשים