"הדרך אל האושר" היה מדור סאטירי (הומור שבוחן ומגחיך מצבים חברתיים ופוליטיים) שהתפרסם ב"מעריב" בין 1994 ל־2001. המדור נערך ונדפס על ידי אבנר אברהמי ודודו גבע. גבע אייר ועיצב את המדור, ואברהמי תרם כתיבה ועיצוב לפני שעבר לעבוד על מוסף אחר.
המדור נשלח כפולת עמודים ועוצב כמו מהדורת חדשות, עם מדורים קבועים, כותרות עיתונאיות וטורים כתובים. הוא שילב איורים רבים וטורי קומיקס (סיפורים מצוירים) ודמויות מהחיים הציבוריים. המדור הופיע בשער האחורי של מוסף מדיני לשבת (מוסף = חלק מיוחד של העיתון).
ב־1997 עבר אברהמי לערוך מוסף אחר, ובארבעת השנים האחרונות ערך את המדור גבע לבדו. המדור עורר מחלוקות וסכסוכים עם כמה דמויות ציבוריות, כולל תמר בורנשטיין־לזר ולעתים עיתונאים בולטים. בשנת 2001 עזב גבע את "מעריב". הוא החל לעבוד ב"הארץ" ובמקומון "העיר", שם יצר מדור סאטירי חדש בשם "שתיקת הברווז". לאחר עזיבתו מונו עורכים חדשים למדור הסאטירי, שקיבל את השם הסרקסטי "סוף הדרך".
"הדרך אל האושר" היה מדור סאטירה (הומור שבוחן דברים) בעיתון "מעריב". המדור הופיע מ־1994 עד 2001.
דודו גבע אייר ועיצב את המדור. אבנר אברהמי כתב ועזר בעיצוב. המדור היה כפולת עמודים שעוצבה כמו עיתון. היו בו איורים, קומיקס (סיפורים מצוירים) וכותרות כמו בעיתון.
אברהמי עזב בשנת 1997. גבע נשאר עד 2001 ואז עבר ל"הארץ" ולמקומון "העיר". שם עשה מדור סאטירי חדש בשם "שתיקת הברווז". אחרי שעזב גבע מונו עורכים חדשים, והמדור קיבל שם חדש, "סוף הדרך". היו גם ריבים עם כמה אנשים מפורסמים, למשל תמר בורנשטיין־לזר.
תגובות גולשים