תְּפִלַּת עַרְבִית (מעריב) היא אחת משלוש התפילות היומיות ביהדות. היא נאמרת בלילה, בדרך כלל לאחר צאת הכוכבים. התפילה מורכבת משני חלקים עיקריים: קריאת שמע וברכותיה (קריאת שמע=הצהרת אמונה באלוהים עם ברכות סביב) ותפילת העמידה, הקרויה גם שמונה עשרה (שמונה עשרה=תפילה מרכזית עם ברכות רבות). בדרך כלל אין חזרת הש"ץ, כלומר חזרה של חזנות על תפילת העמידה, כפי שיש בשחרית ובמנחה. התפילה מסתיימת בדרך כלל ב"עלינו לשבח", ובקהילות שונות מוסיפים פרקי תהילים או קדישים.
נוסח תפילת ערבית החל להתגבש בימי הבית השני והמשיך בימי המשנה והתלמוד. המסורת מייחסת את קביעת התפילה ליעקב אבינו. ברייתה משווה את תפילת הערב להקטרת חלקי הקורבנות שנעשית בלילה. זמן התפילה העיקרי הוא לאחר צאת הכוכבים; בארץ נפוץ לחשב זאת ככ־20 דקות אחרי שקיעת השמש.
בחיבורי המשנה והתלמוד יש מחלוקת אם תפילת ערבית היא חובה או רשות. במשנה נאמרת המילים "תפילת הערב אין לה קבע". לפי רבי יהושע היא רשות; לפי רבן גמליאל היא חובה. המחלוקת הזו הביאה לשינויים בהנהגה בתקופת התנאים. מאוחר יותר פסקו רבות מהפוסקים שאף על פי שהתפילה נחשבת ברמה מסוימת לרשות, המנהג להפוך אותה לחובה על ידי מנהג ישראל התקבל. בעקבות זאת אין חזרת ש"ץ בערבית בשל חוסר הצורך להוציא ידי חובה מי שאינו יודע את הנוסח. יוצא מן הכלל הוא ליל שבת, שבו ברכת מעין שבע נחשבת ליציאה ידי החובה לפי השולחן ערוך. יש מנהגים להוסיף קדיש אחרי ברכות קריאת שמע כהכרזה על סיום החלק.
מרכיבים בסיסיים: קריאת שמע וברכותיה; תפילת העמידה (שמונה עשרה); סיום ב"עלינו לשבח". נוסחים שונים מוסיפים פרקי תהילים או קדישים לפני או אחרי התפילה.
הרגל נפוץ בקהילות הוא להתחיל בפסוק "והוא רחום...". בקהילות נוספות מוסיפים גם את הפסוק "ה' הושיעה...".
ברכות קריאת שמע מתחילות במילה "ברכו". אלה ברכות קצרות שמקיפות את קריאת שמע ומכינות לתפילת העמידה.
נוסח העמידה בערבית דומה לזה של שחרית, אך יש שוני בברכה האחרונה בנוסח אשכנז וחלק מקהילות ספרד, שבהן נאמר "שלום רב" במקום "שים שלום". לאחר העמידה נהוג לחתום בקדיש שכולל את הקטע "תתקבל".
בחלק מהנוסחים מוסיפים פרקי תהילים נוספים לפני או אחרי התפילה, וכן את "עלינו לשבח" כחותמת התפילה.
בימות ספירת העומר נהוג לברך ולספור את הספירה לאחר תפילת ערבית. יש חילוקי דעות על המיקום המדויק: חלק סופרים לפני "עלינו לשבח" וחלק אחריו. בקהילות גאורגיה, עיראק ופרס יש נוהג מיוחד של לומר נוסח "לשם ייחוד" ולספור ראשון על ידי שליח הציבור, ואז הקהל מברך וסופר. אם מתפללים ערבית מוקדם, רבים מהיחידים ממתינים לצאת הכוכבים לספירה.
בערב מוצאי שבת יש תוספות מיוחדות: בשירה לפני תפילת ערבית שרים לעיתים "לדוד ברוך" (תהילים). בתפילת העמידה מוסיפים את תפילת "אתה חוננתנו" בברכה הרביעית. לאחר התפילה נאמרים חצי קדיש ופעמים נוספות פסוקים של קדושה, ואז קדיש תתקבל ו"עלינו לשבח"; בחלק מהמקומות נוספים פסוקים שנאמרים בבית אחרי ההבדלה.
תפילת ערבית, או מעריב, היא תפילה בלילה. היא נאמרת אחרי שראים את הכוכבים.
התפילה כוללת שני חלקים עיקריים. החלק הראשון הוא קריאת שמע והברכות סביבו. (קריאת שמע=אמירה קצרה על אמונת ישראל באלוהים). החלק השני הוא תפילת העמידה, שנקראת גם שמונה עשרה. (שמונה עשרה=תפילה עם כמה ברכות מרכזיות).
בדרך כלל החזן לא חוזר על העמידה כמו בתפילות אחרות. בתום התפילה אומרים "עלינו לשבח". בקהילות מסוימות מוסיפים פסוקים או מזמורי תהילים.
נוסח התפילה התקבע לפני שנים רבות, בתקופת הבית השני ובימי המשנה והתלמוד. יש שמקשרים אותה ליעקב אבינו. זמן מרכזי לתפילה הוא אחרי שקיעת השמש; בהרבה מקומות מחשבים זאת כעשרים דקות לאחר השקיעה.
בזמנים קדומים התלבטו אם תפילת ערבית היא חובה או רשות. היום רוב הקהילות מתפללות בערב כמנהג חובה. נשים בדרך כלל לא חויבו בתפילה זו באותה מידה. בחלק מהלילות, למשל במוצאי שבת, יש ברכות מיוחדות שמחשיבות את התפילה.
החלקים העיקריים הם: קריאת שמע והברכות, העמידה (שמונה עשרה), וסיום ב"עלינו לשבח". לעתים מוסיפים מזמורים ושירים.
בזמן ספירת העומר סופרים את הימים אחרי תפילת ערבית. יש קהילות שסופרות לפני החתימה ויש שסופרות לאחריה. אם מתפללים מוקדם, אנשים ממתינים לצאת הכוכבים כדי לספור.
בערב מוצאי שבת מוסיפים שירים ותוספות מיוחדות לפני או בתוך התפילה. לפעמים מוסיפים ברכות קטנות ושירים של תהילים.
תגובות גולשים