״הדרך לעין חרוד״ הוא רומן דיסטופי (סיפור על חברה עתידית מדכאת) מאת עמוס קינן. הספר יצא ב-1984 בהוצאת עם עובד, וראה מהדורה מחודשת ב-2016 בעריכתו של חיים פסח. תורגם לשפות רבות, ביניהן אנגלית וצרפתית.
העלילה מתרחשת בישראל אחרי הפיכה צבאית שקטה בחג החנוכה. כת צבאית תופסת את השלטון, גורשת קבוצות אוכלוסייה ובוחרת במשטר צבאי. בעין חרוד מתרכזים המורדים ומשדרים מרד ברדיו מחתרתי.
גיבור הסיפור בורח מתל אביב המוכה במצור. הוא מנסה להגיע לצפון, שם המורדים שומרים על עצמאות מסוימת. בדרכו הוא פוגש ערבי־ישראלי שמנסה לחצות את הגבול. בהמשך הם לוכדים תת־אלוף, ומנהלים משא ומתן עם מפקד צפון.
הדבר המוזר מתגלה בבונקר (מקלט תת־קרקעי): שם הונחה מכונת זמן שהחונטה (שלטון צבאי) פיתחה במטרה להרוג את טיטוס, הקיסר הרומי שהחריב את בית שני. הגיבור מונע את התוכנית, אך מגלה כי חזר בזמן לימי פרהיסטוריה. בסופו של הסיפור הוא מת.
ב-1990 יצא סרט דובר אנגלית בבימוי דורון ערן. בכיכוב: אלסנדרה מוסוליני, ארנון צדוק וטוני פק. בסרט שונה הסוף: הגיבור מגיע לקיבוץ ומגלה שאין מחתרת, והרדיו משודר בידי אדם אחד בלבד.
״הדרך לעין חרוד״ הוא ספר של עמוס קינן. הספר יצא בשנת 1984.
בספר יש הפיכה צבאית. חבורה צבאית לוקחת את השלטון. הם גורשים אנשים ומסמכים שלטון קשוח.
הגיבור בורח מתל אביב ופונה לצפון. שם נמצאים מורדים בעין חרוד. בדרכו הוא פוגש אדם אחר, והם נתפסים על ידי החיילים.
הם מוצאים בונקר (מקלט תת־קרקעי). בבונקר יש מכונת זמן. החונטה (שלטון צבאי) רצתה להשתמש בה נגד איש מהעבר. הגיבור מנסה לעצור את התוכנית. הוא חוזר בזמן ולבסוף מת.
ב-1990 יצא סרט באנגלית. הבמאי היה דורון ערן. בסרט הגיבור מגיע לקיבוץ, אבל מגלה שאין מחתרת ושרדיו משדר אדם אחד בלבד.