ההסכמה הבלקנית

ה"הסכמה הבלקנית" או "האנטנטה הבלקנית" (נקראת גם "ההסכמה הלבבית") נחתמה ב-9 בפברואר 1934. זו הייתה ברית (הסכמה פוליטית בין מדינות) בין יוון, טורקיה, רומניה וממלכת יוגוסלביה. החותמות ויתרו זו על טענות טריטוריאליות כלפי זו אחרי מלחמת העולם הראשונה, וניסו לפתור גם בעיות מיעוטים (קבוצות אזרחים שמתגוררות במדינה שונה מזו של הרוב).

שורשיה מתחילים בהתקרבות מדינית באזור מאז 1924, כשנרקם "הבלוק הבלקני". ב-1930 התקיים הסכם באתונה בין טורקיה ויוון, והוועידות באיסטנבול ובבוקרשט העלו את רעיון הברית האזורית. במקביל פעלו גם בריתות נוספות, כגון "ההסכמה הקטנה".

במהלך שנות ה־30 סייעה ההסכמה לשמור על יציבות באזור. היא הקצתה בעיקר לשיפור היחסים בין טורקיה ומדינות שהיו בעבר חלק מהאימפריה העות'מאנית, ובמיוחד יוון.

עם התקרבות מלחמת העולם השנייה גדל הלחץ על מדינות הבלקן. הן היו בין שתי מעצמות חזקות, ברית המועצות וגרמניה הנאצית, ובנוסף איטליה הפשיסטית שאפתה להשפעה באזור. גם שדות הנפט בפלוישט שברומניה, הנמלים באדריאטי והקרבה לברית המועצות הפכו את האזור לאסטרטגי עבור גרמניה.

הברית לא עמדה בלחצים. ב-1937 נחתם הסכם סטויאדינוביץ'-צ'יאנו בין יוגוסלביה לאיטליה, וזה סימן את תחילת סיומה של ההסכמה. באוקטובר 1940 פלשה איטליה ליוון. המדינות החברות לא נקטו פעולה מוצלחת לעזרת יוון; יוגוסלביה אפשרה מעבר כוחות גרמניים דרכה לפני שהממשלה שלה הוסרה בהפיכה. באפריל 1941 כבש גרמניה את יוון ויוגוסלביה, וחברות הברית חדלו ממעשן. רומניה הצטרפה למדינות הציר והעמידה משאבים למאמץ המלחמתי הגרמני. טורקיה שמרה על נייטרליות עד לסוף המלחמה.

ההסכמה הבלקנית נחתמה ב-9 בפברואר 1934. זו הייתה ברית, כלומר הסכמה בין מדינות.

חתמו עליה יוון, טורקיה, רומניה ויוגוסלביה. הן הסכימו לא להיאבק על שטחים אחרי מלחמת העולם הראשונה. הן גם ניסו לפתור בעיות מיעוטים. מיעוטים = קבוצות אנשים שחיות במדינה שונה מזו של הרוב.

הקשר בין המדינות התחיל עוד ב-1924. ב-1930 הייתה פגישה באתונה בין יוון וטורקיה. אחר כך דיברו גם באיסטנבול ובבוקרשט על ברית אזורית.

בשנות ה־30 הברית עזרה לשמור על שקט ביחסים בין המדינות. אבל כשהתחילה מלחמת העולם השנייה הלחצים גדלו. השטח היה חשוב כי שם היו נפט, נמלים וקרבה למדינות חזקות.

ב-1937 הסכם בין יוגוסלביה ואיטליה שוב שינה את המצב. באוקטובר 1940 פלשה איטליה ליוון. המדינות החברות לא הצליחו לעצור את המתקפה. באפריל 1941 כבש גרמניה את יוון ויוגוסלביה. רומניה הצטרפה לגרמניה. טורקיה נשארה ניטרלית, כלומר לא הצטרפה ללחימה, עד סוף המלחמה.