הוועדה לבחירת שופטים

הוועדה לבחירת שופטים היא גוף שממליץ על מינוי שופטים בבתי המשפט בישראל.
מינוי סופי נעשה על ידי נשיא המדינה לפי הצעת שר המשפטים.
הוועדה הוקמה ב-1953 בחוק השופטים כדי לצמצם לחצים פוליטיים על המינויים.
לפני 1953 מינה שר המשפטים את השופטים באופן ישיר. אחרי חוק השופטים נקבעה ועדה בת תשעה חברים שתמליץ לשר.
עם השנים שונה שמה וחוקתה, וב-1984 שונה שמה לשם הנוכחי.
הוועדה מורכבת מנציגי הרשויות: הממשלה, הכנסת, הרשות השופטת ולשכת עורכי הדין.
הרעיון הוא איזון בין כוחות, כדי למנוע שליטה בלעדית של פוליטיקאים או שופטים.
בשנים האחרונות חלו שינויים בהרכבה: ב-2014 נוספו הוראות לייצוג נשים, וב-2025 הוגבר משקלם של נבחרי הציבור.
הוועדה בוחרת שופטים לכל הערכאות, כולל בית המשפט העליון ובתי משפט מחוזיים ושלום.
הוועדה ממנה גם נשיאי בתי משפט ואת נשיא בית המשפט העליון.
הוועדה יכולה לדון בהפסקת כהונת שופט, ובמקרים נדירים להמליץ על הדחה. החלטת הדחה דורשת רוב של שבעה חברים.
הדיונים בוועדה חסויים, כלומר פרוטוקולים אינם מפורסמים לציבור.
מאז 2009 עברו מועמדים סדרת מבחנים וקורס פלג-מעשי, כולל ראיון עם פסיכולוג לבחינת התאמה מקצועית ומנטלית.
מ-2016 יש גם עורך דין מטעם לשכת עורכי הדין בגוף המלווה את המינויים.
מ-2022 הוחלט על שימועים פומביים לנציגי המועמדים לבית המשפט העליון, כולל שידור הראיונות לציבור.
הבחירה של נציגי הכנסת בוועדה משתנה בהתאם להחלטות הכנסת ולמגעים פוליטיים.
לעיתים היו שיתופי פעולה בין נציגי הלשכה לנציגי הקואליציה או לשופטים, והיו טענות לפוליטיזציה.
בשנים האחרונות נרשמו חילוקי דעות קשים על רקע רפורמות והגבלות בעבודת הוועדה.
מאז 1953 הוצעו שינויים רבים בהרכב ובאופן המינוי.
חלק מההצעות מבקשות להגדיל את ייצוג נבחרי הציבור; אחרות מציעות לתת משקל רב יותר לגורמי מקצוע ושופטים.
התומכים בשינוי טוענים לשקיפות ולייצוג ציבורי; המתנגדים מזהירים מפוליטיזציה של מערכת המשפט.
בשנת 2014 הוכנס תנאי המבטיח נוכחות נשים בקרב נציגי השופטים, הממשלה, הכנסת ולשכת עורכי הדין.
הוועדה עברה ביקורת בתקשורת, בין השאר בעקבות חשדות לשוחד מיני שנבדקו ב-2019 והסתיימו ללא הרשעה.
ביולי 2023 נרשמו מתחים בבחירת נציגי הכנסת לוועדה, ובינואר 2025 התכנסה הוועדה לבחור נשיא לבית המשפט העליון.
עבודתה של הוועדה מושפעת גם מהחלטות פוליטיות, הפגנות והצעות חוק לשינוי שיטת המינוי.
קיימות ועדות נוספות לבחירת דיינים, שופטים צבאיים וקאדים (שופטי בתי דין שרעיים).
ועדות אלו פועלות בדומה לוועדה לבחירת שופטים, אך לפי חוקים נפרדים ותפקידים ייחודיים.

הוועדה לבחירת שופטים בוחרת מי יהיה שופט בבתי המשפט בישראל.
הוועדה הוקמה ב-1953 כדי למנוע לחץ פוליטי על המינויים.
נשיא המדינה ממנה את השופטים לפי הצעת הוועדה ושר המשפטים.
לפני 1953 מינה שר המשפטים את השופטים לבד.
אחרי החוק הוקמה ועדה בת תשעה חברים שתמליץ על המינויים.
בוועדה יש נציגים מהממשלה, מהכנסת, מהשופטים ומהלשכה של עורכי הדין.
הרעיון הוא שכל קבוצה תשפיע מעט, כדי להיות הוגנים.
הוועדה בוחרת שופטים בבתי המשפט העליון, המחוזיים והשלום.
הוועדה גם ממנה נשיאים של בתי משפט ויכולה לדון בסיום כהונת שופט במקרים מיוחדים.
הדיונים בדרך כלל חסויים. זה אומר שהפרטים לא מתפרסמים.
מאז 2009 יש מבחנים, קורס ועבודת פסיכולוג כדי לבדוק התאמה למשרה.
מ-2022 חלק מהראיונות לבית המשפט העליון משודרים בציבור.
בשנת 2014 דאגו שיהיו לפחות נשים בחלק מנציגי הוועדה.
ב-2025 שינו את החוק להגדיל את השפעתם של פוליטיקאים בוועדה.
יש ויכוחים על כך. חלק חוששים שיהיה יותר פוליטי, אחרים רוצים ייצוג ציבורי.
יש גם ועדות אחרות שבוחרות דיינים, שופטים צבאיים וקאדים.