הומור בתי שימוש

הומור בתי שימוש, או הומור ביבים, הוא סוג של הומור שמתרכז בפעולות גופניות המשויכות לשירותים ולבטן ולשלפוחית. התייחסות פומבית לנושאים כאלה נחשבת לטאבו (נושא שחברויות ותרבויות נמנעות ממנו). הז'אנר חורג לעיתים לז'אנר ההומור הסקסואלי, בגלל שהחלקים המעורבים בגוף יכולים להיחשב גם כחלקים מיניים. בנוסף יש חפיפה עם פטישיזם מיני (עניין מיני שמתרכז בתפקודים או בחלקי גוף ספציפיים).

הבדיחות יכולות לכלול התייחסויות לתינוקות או לקשישים שאינם שולטים בשתן או בצואה, ולאנשים עם מוגבלויות או בעיות רפואיות במערכת העיכול והשתן. יש גם בדיחות על צניעות, כמו אנשים עירומים או לבושי תחתונים בלבד. בדיחות של "ודג'יז" (wedgie, גרירת התחתונים של מישהו בכוונה) נכנסות אף הן לקטגוריה זו.

בבתי שימוש ציבוריים נכתב לעיתים גרפיטי שמבוסס על הומור בתי שימוש. זה נפוץ במיוחד בבתי שירות צבאיים. דוגמאות:

הומור בתי שימוש, שנקרא גם הומור ביבים, זה לצחוק על דברים שקשורים לשירותים. רבים לא מדברים על זה. זה נחשב טאבו. טאבו זה משהו שמבוגרים נמנעים ממנו.

לפעמים הבדיחות משולבות עם הומור שנוגע למיניות. יש גם בדיחות על תינוקות או אנשים מבוגרים שלפעמים לא שומרים על השתן או הצואה. כדאי להיות עדינים כשמדברים על זה.

יש בדיחות על אנשים בעירום או רק בלבוש תחתונים. יש גם בדיחות של "ודג'יז", זה כאשר מושכים את התחתונים של מישהו בצחוק.

בבתי שירות ציבוריים כותבים לעיתים גרפיטי כזה. זה נפוץ בבתי שירות צבאיים.