הומניזם דתי היא השקפה המשלבת מנהגים דתיים עם הומניזם. הומניזם הוא גישה שמדגישה את ערכו של האדם ואת האחריות לעזרה לזולת. אפשר לראות בהומניזם דתי גם מסורת דתית שהושפעה מההומניזם, וגם הומניזם שאימץ טקסים ומנהגים דתיים.
בתחילת המאה ה-20 רבים מההוגים ההומניסטיים דחו רעיון הידע שמגיע מאלוהים, מוסר מבוסס דת וכוחות על-טבעיים. הם קיוו שההומניזם ייתן מסגרת חברתית, טקסית ומוסרית בדומה לדתות המסורתיות. במחצית השנייה של המאה ה-20 נוצרו מתחים בין הומניזם דתי לקבוצות נוצריות קונסרבטיביות, וגם בין הומניזם דתי להומניזם החילוני.
תחילת ההומניזם הדתי מיוחסת לשנות החמישים של המאה ה-18, כאשר אוגוסט קונט ייסד את הפוזיטיביזם. פוזיטיביזם היא גישה המדגישה ידע מדעי כמקור לאמת. ב-1853 בלונדון נוסדה "התאחדות הדת ההומאניסטית". הארגון היה דמוקרטי וקידם מדע, פילוסופיה ואמנויות.
ב-1876 הקים פליקס אדלר את תנועת "התרבות המוסרית". אדלר ראה בה דת חדשה ללא דוגמות לא מדעיות, אך עם מוקד מוסרי ודתי. בתחילה הקהילה לא כללה טקסים, אך חלק מהקבוצות הוסיפו מאוחר יותר מנהגים לציון מועדים והמחשת ערכים.
במאה ה-20 בלטו דמויות כמו ג'ון דיטריך, כומר יוניטארי שהציע הגדרה להומניזם ב-1915, וצ'ארלס פראנסיס פוטר. פוטר ייסד ב-1929 את "החברה ההומאניסטית הראשונה של ניו-יורק" וכתב יחד עם אשתו ספר ב-1930 בשם "הומאניזם: דת חדשה". ב-1933 נכתב ה"מניפסט הומניסטי" הראשון. מניפסט פרושו מסמך רעיוני שמציג עקרונות ותפיסת עולם.
ההומניזם הבודהיסטי מדגיש עזרה לזולת, תשומת לב לבעיות בעולם הזה ושחרור הישויות התבוניות. הוא שם דגש על פעולה בעולם ולא על הכנות לחיי עולם הבא. זרם נוסף, ההומניזם הרוחני, מנסה להחזיר טקסים ומנהגים דתיים כדי לענות על צרכים רוחניים של אנשים.
בימינו יש גרסאות הומניסטיות לדתות שונות, כמו זרמים יוניטריים, הומניזם נוצרי והומניזם יהודי. רבות מהגרסאות החדשות קרובות מבחינה פילוסופית להומניזם החילוני, אך שונות בכך שהן שומרות על הגדרת דת, טקסים ויחס שונה לשאלת העל-טבעי. רוב המאמינים בהומניזם כיום משתייכים לזרם החילוני, אך ישנם גם קהילות שממשיכות לשלב מנהגים דתיים.
הומניזם דתי משלב דת ורעיון שאומר שהאדם חשוב. הומניזם פירושו דאגה לאנשים ולעזרה לזולת.
אוגוסט קונט קידם רעיונות מדעיים בשם פוזיטיביזם. פוזיטיביזם אומר שמדע חשוב להבנת העולם. ב-1853 בלונדון נוסדה "התאחדות הדת ההומאניסטית". ב-1876 פליקס אדלר ייסד תנועה ששמה את המוסר במרכז. בתחילת המאה ה-20 היו כמרים ואנשים שייסדו קבוצות הומניסטיות.
ב-1933 נכתב מסמך חשוב שנקרא "מניפסט הומניסטי". מניפסט הוא מסמך רעיוני עם עקרונות.
בתוך הבודהיזם יש קו שמדבר על עזרה לאחרים והדגשת החיים כאן. יש גם הומניזם רוחני שרוצה טקסים ועזרה רוחנית.
היום רוב ההומניסטים הם חילונים, אבל יש גם גרסאות דתיות. חלק מהדתות לקחו רעיונות הומניסטיים ושילבו אותם במנהגים שלהן.
תגובות גולשים