סוציולוגיה

סוציולוגיה (תורת החברה) היא חקר היחסים האנושיים והסביבה החברתית.

התחום מתמקד בדפוסי הקשרים החברתיים, בגורמים להם ובהשפעה שלהם על ההתנהגות האנושית. הסוציולוגיה בוחנת גם היבטים תרבותיים של יחידים וקבוצות בחיי היומיום.

היקף העיסוק רחב: נושאים מסורתיים כמו מעמד חברתי, דת, מגדר, סטייה חברתית וחינוך, וכן נושאים מודרניים כמו בריאות, תקשורת, מדע, הצבא והממשל.

מתודולוגיה ומחקר

המחקר הסוציולוגי משתמש בשיטות אמפיריות (איסוף נתונים מהמציאות) ובניתוח פרשני וביקורתי. קיימת שונות בין מחקר מיקרו, שעוסק באינטראקציות יומיומיות, למחקר מאקרו, שעוסק במערכות חברתיות גדולות. שיטות מודרניות כוללות גם כלי חישוביים כמו מודלים מבוססי סוכנים (ABM) וניתוח רשתות חברתיות.

המונח נוצר מהמילים הלטיניות והיווניות socius (חבר) ו-logy (תורה). אוגוסט קונט טבע את המונח והפך את הסוציולוגיה לדיסציפלינה מדעית.

רעיונות סוציולוגיים נמצאו כבר במצרים וביוון העתיקה. הוגים כמו קסנופנס ובכירי היסטוריונים כמו אבן ח'לדון נטלו חלק ביצירת מחשבות על החברה.

בעידן הנאורות נדון מבנה החברה ושורשיו. סן-סימון, ספנסר, אוגוסט קונט וקרל מרקס גיבשו גישות שונות. קונט קידם פוזיטיביזם (העדפה למחקר מדעי שיטתי). מרקס הציג פרספקטיבה קונפליקטואלית, על בסיס מאבק מעמדות.

התפתחות באירופה כללה גם את דורקהיים, שטען שיש ללמוד "עובדות חברתיות" (תבניות חברתיות עצמאיות), ואת מקס ובר, שעסק ברציונליזציה, דת וממשל.

הביקורת על הפוזיטיביזם הדגישה שיש להעמיק בהבנת ערכים, סמלים ונקודות מבט סובייקטיביות. כך נולדו גישות פרשניות ומבוססות תרבות.

ארצות הברית הפכה למרכז חשוב בשנות ה־30, עם תהליכים כמו פונקציונליזם־סטרוקטורלי. מאז שנות ה־60 הופיעו גישות של קונפליקט ובנייה חברתית. בשנות ה־80 וה־90 צמחו תיאוריות פוסטמודרניות שסימנו שינוי בגישות.

הסוציולוגיה ממשיכה להתפתח ולשלב שיטות חדשות. הדגש כיום הוא על שילוב בין ניתוח כמותי, פרשנות איכותנית וטכנולוגיות חישוביות.

הסוציולוגיה בליבת המחקר שלה מתמודדת עם המתח בין חקירה אובייקטיבית לבין תלות החוקרים בחברה שהם חוקרים. מחקר סוציולוגי נבחן גם דרך צירי ניתוח: קונצנזוס מול קונפליקט, מבנה מול תהליך, ומיקרו מול מאקרו.

סוציולוג הוא מדען החוקרת התנהגות אנושית בתוך ההקשר החברתי והתרבותי שלה.

ישנם ענפי משנה רבים: סוציולוגיה של התרבות, דת, בריאות, כלכלה, מדע, חינוך, משפחה, מגדר, תקשורת וספורט. כל תחום בוחן איך תהליכים חברתיים משפיעים על החיים והארגונים.

תחום חוקר גם תופעות מקומיות בתוך החברה הישראלית, בדומה למחקרים במדינות אחרות, אך על רקע היסטורי-חברתי מקומי.

סוציולוגיה היא חקר החברה והיחסים בין אנשים.

היא בודקת איך אנשים מתנהגים בקבוצות. היא בוחנת משפחות, בתי ספר, עבודה ותרבות.

המילה מורכבת מ"socius" (חבר) ו"logy" (תורה, לימוד).

רעיונות על החברה הופיעו כבר במצרים וביוון העתיקה. גם אבן ח'לדון דיבר על חברות לפני מאות שנים.

הסוציולוגיה התפתחה כאקדמיה במאה ה־19. אוגוסט קונט קרא לשדה הזה "סוציולוגיה".

יש סוכות חשובות: מרקס דיבר על מאבקי מעמדות. דורקהיים עסק בחוקים חברתיים. ובר חקר דת וממשל.

סוציולוגים אוספים נתונים מהעולם (אמפיריה, איסוף עובדות בשטח). הם גם מנסים לפרש למה אנשים פועלים כך.

סוציולוגיה דוחפת לחשוב על שני צדדים: מה מאחד את החברה (קונצנזוס), ומה מחלק אותה (קונפליקט).

מיקרו = חקר מפגשים יומיומיים בין אנשים. מאקרו = חקר מערכות גדולות כמו כלכלה וממשל.

יש סוציולוגיה של תרבות, דת, בריאות, חינוך וספורט. כל תחום בוחן איך החברה משפיעה על אנשים.

סוציולוג הוא מדען שבוחן את החברה ואת יחסי האנשים בה.