הונגרית

הונגרית היא שפה ממשפחת השפות הפינו-אוגריות (קבוצת שפות שמקורה סביב הרי אורל). מדברים בה כ־15 מיליון איש. היא נפוצה בעיקר בהונגריה ובאזורים בשכנות: רומניה, סלובקיה, סרביה ואוקראינה. העם ההונגרי (המדיארים) נדד מהמזרח והגיע לשטחי הונגריה של היום בשנת 895. ההונגרית קרובה מבחינה משפחתית לפינית ולאסטונית, והאוגרים הקרובים ביותר מדברים מזרחה מהרי אורל.

יש בה מגוון עיצורים ותנועות. יש שבע תנועות בסיסיות, ולחצמן יש מקבילות ארוכות, כך שבפועל יש 14 תנועות. אורך התנועה חשוב ויכול לשנות משמעות המילה (אורך הוא פונמי). בתהליך אלופוניזציה, תנועות קצרות נוטות להיות יותר מרכזיות.

ההונגרית היא שפה נטייתית מאוד (מוספיות מוסיפות משמעות). שמות עצם מקבלים בערך 18 יחסות (סיומות שמציינות תפקיד במ句, כלומר מה התפקיד של המילה במשפט). בגלל המוספיות, סדר המילים במשפט לא חשוב כמו בעברית.
אין לה מיניים דקדוקיים (לא זכר ולא נקבה). אוצר המילים הושפע מסלאבית עתיקה, מלטינית ימי־ביניימית, מגרמנית ולעתים מטורקית.
הרמוניית התנועות היא תכונה חשובה: תנועות במילה (קדמיות או אחוריות) קובעות אילו סיומות יתאימו אליה. מילים יכולות להיות אחוריות, קדמיות או מעורבות.

רבים נוצר בעזרת האות k ביחד עם תנועה מקשרת שתלויה בהרמוניית התנועות. אם המילה מסתיימת בתנועה, התנועה הזו מוארכת. אחרי שם מספר לא משתמשים בצורת רבים.

הפועל lenni (להיות) משמש בגוף ראשון ושני, אבל נושמט בגוף שלישי. למשל בעברית אומרים "הילדה היא הונגרייה"; בהונגרית לרוב נאמר פשוט "הילדה הונגרייה". הפועל van משמש להביע "יש" או לקיום, וגם בביטויי בעלות (יש לי כלב).
שייכות נרשמת גם באמצעות סיומות מיוחדות לשם העצם, והסיומות האלו משתנות לפי הרמוניית התנועות.

הידוע בעברית מקביל ל־a/az בהונגרית. משתמשים ב"a" לפני עיצור ו"az" לפני תנועה. כינויי ההדגשה ez/az (זה/הזה) משמשים גם במקום שם עצם.

הצורה המיוחדת בהונגרית היא נטייה מסוימת לעומת נטייה בלתי־מסוימת. זוהי דרך לציין שהמושא הישיר הוא מסוים וחשוב. יש גם סיומת מיוחדת לצורת "אני" כשהמושא הוא "את/אותך" (למשל szeretlek = "אני אוהב אותך").
מערכת הזמנים כוללת זמן הווה ועבר, ושלושה מודוסים עיקריים: חיווי (אומר עובדה), תנאי וציווי. לעתיד משתמשים בדרך כלל בצורת ההווה יחד עם מילה לציון זמן או עם המילה majd (אחר־כך), או בעזרת הפועל העזר fog. כדי לבטא תנאי בעבר משמשים צורת העבר יחד עם volna.

הונגרית מדוברת על ידי כ־15 מיליון אנשים. מדברים אותה בעיקר בהונגריה ובמדינות סמוכות.

יש בה שבע תנועות קול (אותן אפשר להאריך). כשאורך התנועה משתנה, גם המשמעות יכולה להשתנות. זה נקרא "תנועה ארוכה".

ההונגרית מוסיפה סיומות למילים כדי לציין תפקיד במשפט. אלה נקראות יחסות (סיומות שמראות מה הקשר של המילה במשפט). יש בערך 18 כאלה. לכן הסדר של המילים במשפט לא כל כך חשוב.
אין בשפה מין דקדוקי (אין זכר ונקבה).

יש חוק שנקרא רמוניית תנועות. הוא אומר שהתנועות במילה קובעות אילו סיומות מתאימות אליה. יש מילים עם תנועות אחוריות, מילים עם תנועות קדמיות, ומילים מעורבות.

כדי לומר רבים מוסיפים בדרך כלל את האות k. לפעמים מוסיפים גם תנועה קטנה כדי להקל על ההגייה. אחרי מספרים לא משתמשים בצורת רבים.

יש פועל שמשמעותו "להיות", והוא שונה בגופים. פועל אחר, van, אומר "יש" או "יש לי".
שייכות נרשמת גם בסיומת על המילה, לפי הרמוניית התנועות.

הידוע הוא a או az. משתמשים ב"a" לפני עיצור ו"az" לפני תנועה.

יש שתי תקופות עיקריות: הווה ועבר. יש גם צורות של תנאי וציווי. לעתיד משתמשים בדרך כלל בהווה עם מילה שמראה זמן או עם המילה majd.

כמה עובדות חשובות נוספות: האנשים ההונגרים הגיעו לאזור בשנת 895. הכתובת הכתובה הראשונה בהונגרית נמצאת משנת 1055. כתבים הונגריים התחילו להופיע במאה ה־13.