הוראת שעה היא חוק שתוקפו מוגבל בזמן מראש. זה שונה מחוק רגיל, שנשאר בתוקף עד ששונתה או בוטלה.
הוראת השעה הראשונה בישראל נקבעה בחוק המעבר (1949). הוא הסדיר זמנית מי ממלא את מקומו של הנשיא בעת שהותו בחו"ל. מאוחר יותר נכלל הנושא בחוק רגיל, וכיום הוא מעוגן בחוק יסוד: נשיא המדינה.
ברוב המקרים חקיקת הוראת שעה נעשית באותו תהליך כמו חקיקה רגילה. עם זאת, בחלק מהחוקים נקבעו מנגנוני הארכה מיוחדים. כך, בחקיקה מסוימת הותר להאריך הוראת שעה בצו עם אישור מליאת הכנסת. בחוק אחר הותר לשר להאריך הוראת שעה בצו רק פעם אחת ולתקופה קצרה (עד שנה). כאשר נעשה שימוש במנגנונים חריגים נשארת לעתים אפשרות להארכה נוספת רק בדרך של חקיקה רגילה.
הוראות שעה נוצרות בעיקר לשלוש מטרות: לאפשר ניסוי בחוק לפני שהוא קבוע, לתת מענה למצב חירום או להחיל הגבלות זמניות על זכויות. דוגמה בולטת היא החקיקה שקשורה לנגיף הקורונה, שהייתה גם נקודתית גם ניסיונית וגם השפיעה על זכויות אזרח.
לרוב תקופת התוקף היא כמה חודשים או שנים ספורות. אך חלק מהוראות השעה נשארו שנים רבות. למשל, הוראת שעה שקבעה שירות צבאי של שלוש שנים לגברים נכנסה ב-1995 והורחבה פעמים רבות עד שבוטלה ב-2013. לפעמים תוקף הוראת שעה פג ואז הוא הוארך בדיעבד. מצב כזה יוצר חוסר בהירות משפטי לגבי התקופה שבין הפקיעה להארכה.
חוקי יסוד (החלקים שמהם בנויה חוקה אפשרית) גם הם לעתים תוקנו או נחקקו כהוראת שעה. ב-2009 נחקק חוק יסוד מיוחד שאפשר תקציב דו־שנתי. בפסק דין ב-23 במאי 2021 ביטל בג"ץ תיקון לחוק יסוד שנעשה בהוראת שעה, וקבע שמדובר בשימוש לרעה בסמכות המכוננת של הכנסת. זו הפעם הראשונה שבה נפסל חוק יסוד בישראל.
הוראת שעה היא חוק שיש לו זמן סיום. זה לא חוק קבוע.
הוראת השעה הראשונה בארץ נחקקה ב-1949. היא קבעה מי ימלא את מקום הנשיא כשיצא לחו"ל. היום הנושא מסודר בחוק יסוד לנשיא.
לפעמים חוקים כאלו נכתבים כמו חוקים רגילים. לפעמים נותנים דרך אחרת להאריך אותם. בחלק מהמקרים אפשר להאריך בהוראה מיוחדת רק פעם אחת.
שימושים נפוצים: לנסות חוק חדש, לטפל במצב חירום, או להפעיל הגבלות לזמן קצר. דוגמה היא החוקים סביב נגיף הקורונה.
בדרך כלל הן פועלות חודשים או שנים ספורות. אבל יש הוראות ששמרו שנים רבות. למשל, הוראת שעה משנת 1995 על שירות צבאי של שלוש שנים, שנשארה עד 2013. לפעמים מאריכים חוק אחרי שהזמן שלו כבר פג. זה יוצא מבולבל.
לפעמים גם חוקים חשובים שנקראים "חוקי יסוד" נעשים כהוראת שעה. ב-2009 היה חוק מיוחד לשנים 2009, 2010 על תקציב דו־שנתי. ב-2021 בית המשפט אמר שחוק מסוים נעשה שלא כשורה והבטילו.
תגובות גולשים