איחוד משפחות

איחוד משפחות הוא תהליך שבו בני משפחה עוברים למדינה אחרת כדי להתאחד עם קרובי משפחה שכבר חיים שם. הפיצול המשפחתי נוצר לעתים מהגירה של חלק מבני המשפחה או משינויי גבול. דוגמאות היסטוריות הן חלוקת גרמניה וקוריאה, שבהן משפחות נותקו זו מזו.

על פי חוק השבות, חוק שמאפשר לכל יהודי לעלות לישראל, כל יהודי יכול לעלות ולהתאחד עם משפחתו ללא נוהל מיוחד.

איחוד משפחות של לא-יהודים מוסדר בנהלי משרד הפנים ולא בחוק השבות. ילדים מנישואים קודמים של בני זוג לא-יהודים אינם זכאים לאיחוד אוטומטי. הורים של בני זוג לא-יהודים בדרך כלל לא מקבלים מעמד, אלא רק במקרים הומניטריים.

בני זוג לא-יהודים שנשואים לישראלים מקבלים לרוב מעמד של תושב ארעי, מעמד זמני, אחרי חצי שנה, ואזרחות לאחר עוד ארבע שנים. הנהלים משתנים עם השנים; למשל ב-2009 הוחמרו התנאים לזכאות במצבים מסוימים.

פלאשמורה הם מבני ביתא ישראל שהמירו את דתם לנצרות או הפסיקו לשמור הלכה. אחרי שנים של הגבלות, בנובמבר 2010 החל גל עלייה של עד כ-200 עולים בחודש למשך כמה שנים. ב-2015 הוחלט לאפשר לשארית הפלאשמורה להגר אם קרוביהם בישראל הגישו בקשה והוא מבקש להתגייר. עם זאת, קרובי משפחה מדרגה ראשונה שאינם יהודים עדיין לא קיבלו זכאות אוטומטית.

בקשות לאיחוד משפחות של ערביי ישראל עבור קרובי משפחה פלסטינים (איו"ש, יהודה ושומרון, רצועת עזה או בחו"ל) מוגשות למשרד הפנים. תהליכים אלה נמשכים שנים רבות, ולעתים המבקשים פונים לבית המשפט המחוזי בירושלים. רבות מהבקשות נובעות מנישואים ושברו משפחות במלחמות.

בשנת 2002, בעקבות האינתיפאדה השנייה, החליטה הממשלה להפסיק את רוב הליכי איחוד המשפחות עם תושבי השטחים מטעמים ביטחוניים. בין 1993 ל-2002 אושר כי משרד הפנים אישר מעל 23,000 בקשות, שהשפיעו על כ-140 אלף נפשות. ב-2003 הכנסת אישרה תיקון זמני לחוק האזרחות שמנע אזרחות אוטומטית לתושבי השטחים הנשואים לאזרחים ישראלים.

עתירות רבות לעליון נדחו, וביניהן פסק דין ב-2012 בהחלטת רוב דחוקה. ב-2005 הוכנס תיקון שהקל חלקית גילאי בקשה אך הרחיב את רשימת "המדינות העוינות". ב-2021 תוקפה של הוראת השעה פג; בינואר 2022 בית המשפט העליון אסר על המשרד להמשיך לפעול כאילו היא בתוקף. במרץ 2022 הועברה הוראת שעה חדשה ל-12 חודשים, ונוסחה הוסיפה לראשונה התייחסות לשיקולים דמוגרפיים. הוראת השעה מתחדשת מדי שנה.

לאחר מלחמת ששת הימים נקבעו הגבלות תנועה לאנשי יהודה, שומרון ועזה. בתחילה היו אפשרויות מוגברות לחזור דרך איחוד משפחות, אך בהמשך הוחמרו הקריטריונים. בשנות ה-80 החלו גירושים והפסקת אישורים רחבה. במהלך משא ומתן אוסלו הוסדרו בחלק מהמקרים זכויות תושבות, אך בעקבות האינתיפאדה השנייה הוקפאו רוב ההליכים מאז 2000. ב-2017 חמרה ישראל את ההגבלות על אזרחי מדינות זרות הנשואים לפלסטינים תושבי הגדה.

איחוד משפחות פירושו שאנשים עוברים למדינה כדי לגור עם המשפחה שלהם שנותקה מהם. לפעמים משפחות נפרדות בגלל הגירה או בגלל שהגבולות בין מדינות משתנים. דוגמה לכך היא חלוקת גרמניה וקוריאה.

כל יהודי יכול לעלות לישראל לפי חוק השבות. חוק השבות אומר: כל יהודי זכאי לעלות.

לא-יהודים צריכים להגיש בקשה למשרד הפנים. משרד הפנים בוחן כל מקרה. בני זוג לא-יהודים מקבלים בדרך כלל מעמד זמני אחרי חצי שנה, ואז אזרחות אחרי כמה שנים.

פלאשמורה הם בני ביתא ישראל שהמירו את דתם לנצרות או הפסיקו לשמור הלכה. ב-2010 החל מבצע קטן שהביא עד כ-200 עולים בחודש למשך כמה שנים. ב-2015 אישרו חלק להגר אם קרוביהם הגישו בקשה והם רצו להתגייר.

ערביי ישראל מבקשים מהמשרד לאשר כניסה או תושבות לקרובי משפחה פלסטינים. התהליך נמשך שנים רבות. הרבה בקשות נדחו מאז 2002, בגלל טענות של בעיות ביטחון.

אחרי מלחמת ששת הימים הוחמרו התנאים לשוב לתושבי יהודה, שומרון ועזה. בהמשך ישראל כמעט הפסיקה לאשר איחוד משפחות לתושבים אלה. מאז 2000 רוב הבקשות לא נתקבלו.