הזרה (במקור הרוסי: остранение) היא טכניקה אמנותית שבה מציגים דברים מוכרים בדרך בלתי רגילה. המונח הוטבע על ידי ויקטור שקלובסקי, אחד ממייסדי אסכולת הפורמליסטים הרוסיים, במאמרו "אמנות כתחבולה". שקלובסקי חולק על רעיון שעשה מקודם פוטבניה, שלפיו השירה מקשרת תמונות כך שהזר הופך למוכר. במקום זאת הוא טען שהמטרה של השירה היא דווקא להפוך את המוכר לזר, תהליך של דה-אוטומטיזציה, כלומר שחרור מהתפיסה השגרתית שלנו.
שקלובסקי הסביר שהרגלי התפיסה מטשטשים את העולם. כמו שאדם שגר על חוף הים מפסיק לשים לב לרעש הגלים, כך גם הדברים סביבנו מתאבנים ונעלמים מעינינו. השירה והאמנות משתמשות בלשון ובטכניקות שונות כדי לרענן את הדרך שבה אנחנו רואים ומבינים את המציאות. במילים שלו: להחזיר לאבן את אבניותה, כלומר לגרום לנו לראות שוב את תכונות היסוד של הדברים.
הפורמליסטים ראו בהזרה מנגנון מרכזי של חידוש ספרותי. בכל תקופה נולדות תחבולות ספרותיות חדשות, אך עם הזמן הן נעשות שגרתיות ואובדות את האפקט של ההזרה. לכן נדרש חידוש מתמיד, טכניקות חדשות שיחזירו את ההשפעה המחדשת.
מסקנה נוספת של הגישה היא שאין לספרות "מימוש עליון" סופי, כי כל טכניקה תתיישן ותצטרך לעבור הוצאה מחדש כדי לשמור על כוח ההזרה.
תאוריות מרקסיסטיות רואות את השינוי בספרות כתוצאה משינויים כלכליים וחברתיים. גישה זו עומדת בניגוד לרעיון שהשינוי נובע מתהליכים פנימיים של השפה והטכניקה. המתח בין הגישות הוביל ללחץ פוליטי על הפורמליסטים, ושקלובסקי עצמו הצהיר בסופו של דבר כי טעו כמה מתפיסותיו.
בשנות ה-80 פירסמו ג'ורג' לייקוף ומרק ג'ונסון את Metaphors We Live By, שבו טענו שרוב הביטויים המטפוריים היומיומיים מבוססים על מטפורות-על קבועות. מאוחר יותר לייקוף ומרק טרנר טענו שגם מטפורות פואטיות ממפות תחומים בלתי מוכרים על מוכרים, ולכן ההזרה כמעט ולא נמצאת או קיימת במובן צר מאד.
הזרה (הצגת דבר מוכר כלא מוכר) היא דרך באמנות להראות את העולם אחרת. ויקטור שקלובסקי, חוקר רוסי, קרא לזה ואמר שזה עוזר לנו לראות דברים שוב.
שקלובסקי אמר שאם אנחנו רגילים לדבר או לצליל, אנחנו מפסיקים לשים לב. כמו מי שגר ליד הים ואינו שומע עוד את הגלים. הזרה מרעננת את הדרך שבה אנחנו רואים ומחשבים את הדברים.
הפורמליסטים ראו בהזרה דרך שמחדשת את הספרות. טכניקות שסוחפות בהתחלה מפסיקות להפתיע אחר כך. לכן צריכים סופרים לנסות דרכים חדשות כדי להפתיע את הקוראים.
חוקרים אחרים אמרו שהספרות משתנה בגלל שינויים בחברה ובכלכלה. זה סותר את הרעיון שהשינוי נובע רק מטכניקות ספרותיות. בשל זאת, היו לחצים על הפורמליסטים, ושקלובסקי אמר שהוא טעה בחלק מדבריו.
חוקרים בשם לייקוף וג'ונסון בודקו מטאפורות יומיומיות. הם הראו שנשארים דפוסים שמחשבים רעיונות בעזרת דימויים מוכרים. לכן גם במטאפורות פואטיות יש הרבה דמויות שמגיעות מאותה דרך חשיבה.
תגובות גולשים