פילוסופיה של המדע

פילוסופיה של המדע עוסקת בשאלות הבסיסיות על המדע: מה הם היסודות שלו, אילו הנחות הוא עושה, ומה המשמעות של תוצאותיו לחברה.

אמפיריציזם (תלות בראיות) מדגיש שהידע מגיע מתצפיות וניסויים. ראיות חוזרות בונות תאוריות שמנסות להסביר תופעות. תצפיות הן גם פעולות חשיבה; הן תלויות בדרך שבה מדענים מפרשים את העדויות.

ריאליזם טוען שהתאוריות מתארות באמת ישויות כמו אלקטרונים. יש וריאציות: ריאליזם נאיבי מאמין שכל הישים התאורטיים קיימים, וריאליזם סלקטיבי בוחר רק חלק מהם. קיימים גם ריאליזם חלקיקים, שמתבסס על שליטה במניפולציות ניסיוניות, וריאליזם מבני, שמדגיש את השימור של המבנים המתמטיים בתאוריות.
טיעונים בעד הריאליזם כוללים את "טיעון הנס": ההצלחה החזויה של המדע קשה להסבר בלי להניח שהישויות קיימות. טענות נגד כוללות את האינדוקציה הפסימית: תאוריות קודמות קרסו, לכן גם הנוכחיות עלולות להתגלה כשגויות.

אינסטרומנטליזם אומר שתאוריות הן כלים שימושיים להסברים וחיזויים. אינסטרומנטליסטים נמנעים מהתחייבות לקיום ישויות תאורטיות, ורואים בהן מודלים נוחים, לא תמיד מציאותיים.

קונסטרוקטיביזם בוחן עד כמה המדע מושפע מהחברה ומהפוליטיקה. יש שלבים מתונים עד קיצוניים: המדע כמפעל חברתי; בחירת נושאי מחקר לפי אינטרסים חברתיים; עובדות כתוצאה של משא ומתן פרשני; והשקפות תרבותיות שמשפיעות על תוכן התאוריות.

אנליזה פירוקה של תופעה לרכיבים פשוטים כדי להבין אותה. המדע המודרני השתמש באנליזה כדי להסביר תנועה ופיזיקה, בניגוד לתפיסות שלמות ישנות.

רדוקציוניזם הוא הרעיון שניתן להסביר תחומים גבוהים יותר בעזרת תחומים בסיסיים יותר. יש מי שמבקר את הרדוקציוניזם הקיצוני וטוען שהמידע של המערכת הכוללת גדול יותר מסכום חלקיה.

אינדוקציה היא הסקת כלל מתוך תצפיות חוזרות. שיטה זו מייסדת רבות מהמשפטים המדעיים, אך אינה מובטחת ליתרת המקרים.

קרל פופר הציע שהמדע צריך להיות ניתן להפרכה: תאוריה מדעית צריכה לאפשר ניסוי שיכול להוכיח שהיא שגויה. כך מבודלים מדע מהשערות שאינן ניתנות לבדיקה.

קוהרנטיות טוענת שניתן להצדיק אמונות כחלק ממערכת עקבית של ידע. וילארד קוויין דיבר על הצדקת תצפיות לפי התאמה לשאר הידע.

תערו של אוקאם מעדיף תאוריות פשוטות יותר כשיכולת הניבוי שווה. פירוש המושג "פשטות" נתון לפרשנות, ולכן הוא עדיין שנוי במחלוקת.

תומאס קון תיאר פרדיגמות מדעיות, מסגרות חשיבה שמשתנות במהפכות מדעיות. פרדיגמה קובעת מה נחשב למחקר תקין עד שמגיעה פרדיגמה חדשה.

מדענים רבים רואים בפילוסופיה של המדע עניין שוליי. ריצ'רד פיינמן ניסח זאת בביקורת חדה. פול פיהרבנד טען שאין מתודה מדעית יחידה; לפי תפיסתו, שיטות רבות יכולות לקדם את המדע.

רשימת הנושאים והפילוסופים שנזכרו כאן משקפת חלק מהשאלות המרכזיות: מקורות הידע, טבע הישויות התאורטיות, תפקיד החברה בעיצוב המדע, ושיטות ההערכה של תאוריות.

פילוסופיה של המדע שואלת למה ואיך המדע עובד.

אמפיריציזם אומר שאנו לומדים מהתצפיות ומהניסויים. תצפית היא לראות או למדוד משהו.

ריאליזם טוען שיש דברים שקיימים באמת, כמו אלקטרונים. אחרים טוענים שאלו רק רעיונות שימושיים.

אינסטרומנטליזם אומר שתאוריות הן כלים להצלחה בניסויים, גם אם הן לא תמיד ממש אמת.

גישה זו בודקת איך החברה והפוליטיקה משפיעות על מה שמדענים חוקרים ומאמינים.

אנליזה פירוק בעיה לחלקים קטנים. זה עוזר להסביר דברים מורכבים.

רדוקציוניזם אומר שאפשר להסביר דברים גדולים מדברים קטנים יותר. יש מחלוקת על זה.

אינדוקציה אומרת שעכשיו שעשינו הרבה ניסויים, אפשר להסיק כלל. זה שימושי, אבל לא בטוח תמיד.

פופר אמר שתאוריה אמיתית צריכה להיות אפשרית להיבחן ולהיות מופרכת בניסוי.

אוקאם אמר לבחור בתיאוריה הפשוטה אם שתיהן מנבאות אותו דבר.

קון דיבר על פרדיגמות, רעיונות שמשתנים כאשר מגיעה מהפכה מדעית.

חלק מהמדענים חושבים שפילוסופיה לא תמיד עוזרת בעבודה היומיומית של המדען.

מונחים קשים הוסברו בקצרה. הנה נושאים חשובים: תצפית, תאוריות, ניסויים, וההשפעה של החברה.