החטא ועונשו

"החטא ועונשו" הוא רומן של פיודור מיכאילוביץ' דוסטויבסקי, שפורסם ב-1866. העלילה עוקבת אחרי רודיון רסקולניקוב, סטודנט לשעבר שגורר עוני ויושב בעיר גדולה.

רסקולניקוב מתכנן ורוצח אישה זקנה שמלווה בריבית (אישה שנותנת הלוואות וגביה ריבית). במהלך המעשה הדברים משתבשים והוא הורג גם את אחותה שנכנסה במקרה. האירוע משפיע בעיקר על נפשו של רסקולניקוב. הוא מתמוטט פיזית ונפשי, מפתח פחדים ופרנויה (תחושת חשש קיצוני שאחרים חוקרים אותו).

הסיפור לא מתמקד בחקירה בלבד, אלא במה שעובר על רסקולניקוב: המאבק בין ההיגיון לבין הרגש, החיפוש אחרי הצדק הפנימי, והיחסים עם סוניה, צעירה שאביה נפטר ושעושה פרנסה קשה; היא מסמלת חמלה דתית.

גם החוקר פורפירי מלווה את הסיפור כרודף אמת; יחסיהם עם רסקולניקוב מתפתחים לעימות פסיכולוגי. בסוף רסקולניקוב מודה ונשפט, ושולח לאוסטרוג (כלא). שם הוא מתחיל לקרוא באוונגליונים ומרגיש שינוי פנימי.

הרומן מציג ביקורת חברתית על העוני והתנאים הקשים של המעמדות הנמוכים ברוסיה של המאה ה-19. הוא מדבר על בעיות כמו דירות צפופות, מחלות, אלכוהוליזם, זנות ובדידות.

הרעיון המרכזי הוא המתח בין שתי מערכות מוסר: תועלתנות (השקפה שמודדת מעשה לפי התועלת שהוא מביא) לעומת מוסר דתי ופשוט שמדבר על חמלה וכבוד האדם. רסקולניקוב ניסה להצדיק מוסרית את הרצח כמעשה שיש בו תועלת לו ולאחרים, אך חוות צוֹק מצפון שמנוגדת לתאוריה זו.

לאחר הרצח נוצר אצל רסקולניקוב פחד עמוק. הוא חולה ומתייסר מצפון. סוניה מדריכה אותו לעבור תהליך של תשובה, הכרה במעשה והתוודות. בסופו של דבר הוא מודה ומשרת עונש, ואז מתחיל שינוי פנימי שמלווה בקריאה בדתית ובשקט נפשי.

רסקולניקוב הוא גיבור בן 23, יליד כפר ענייה. הוא סטודנט לשעבר, מופנם ובודד, מאמין בפילוסופיות מודרניות ותועלתניות (שיטות חשיבה שמנסים לחשב מה הכי מועיל). מצד אחד יש בו חמלה לעניים, מצד שני תיאוריותיו מאפשרות לו להצדיק מעשים קשה.

שם משפחתו של רסקולניקוב נובע מהמילה הרוסית raskol (לבצוע, לפצל), רמז הן לשיטת הרצח והן לרעיון של 'לְפצח' את האמת בחקירה. משפחת מרמילדוב מסמלת אירוניה: השם מזכיר מרמלדה ומתייחס לגורל הכואב של בני המשפחה.

הרומן תורגם לשפות רבות וגם לעברית במספר מהדורות.

בספר נערכו ניתוחים רבים; בין השאר פורסם מדריך לקורא על ידי חמוטל בר-יוסף.

הסיפור מספר על רודיון רסקולניקוב. הוא צעיר שחי בעוני.

רסקולניקוב עושה מעשה אלים ומאבד חיים של אישה שעסקה בהלוואות. גם אחותה מתה במקרה. אחרי זה הוא חולה ופוחד שנגלתה האמת.

הסיפור מתמקד במה שקורה לו בפנים. הוא מתקשה עם רגשותיו. הוא פוגש נערה בשם סוניה. סוניה טובה ומעודדת אותו לשנות דרכו.

הרומן מדבר על עוני, בדידות ובעיות חברתיות. הוא שואל מה מותיר לעשות למי שחי בקשיים.

יש שתי דעות בספר: אחת שרואה במעשה אם הוא מועיל, ואחת שהדגשה על חמלה ואמונה חשובה. רסקולניקוב מנסה להצדיק את מעשיו בראשו.

בסוף הוא מתוודה על מה שעשה. הוא נכנס לכלא. שם הוא מתחיל לקרוא ספרים דתיים ומרגיש שקט פנימי.

רסקולניקוב הוא בחור בן 23. הוא למד בעבר ונהיה בודד. הוא חושב הרבה ומתקשה עם רגשות אשם.

שם משפחתו מזכיר את המילה רוסית שפירושה 'לפצח'. זה משקף גם את המעשה בסיפור.