החלטה 4686 של העצרת הכללית של האו"ם חזרה בה מההכרזה בקבלת החלטה 3379 (10 בנובמבר 1975) שבה נכתב כי "הציונות היא צורה של גזענות". "העצרת הכללית" כאן פירושו הגוף שבו חברות מדינות האו"ם מקבלות החלטות.
נוסח ההחלטה קצר וברור: "העצרת הכללית מחליטה לחזור בה מהקביעה הכלולה בהחלטה 3379 מיום 10 בנובמבר 1975." ההחלטה התקבלה ב־16 בדצמבר 1991. יוזם ההחלטה היה נשיא ארצות הברית אז, ג'ורג' בוש (האב). בנאום בפני העצרת הכללית הוא אמר שהשוואת הציונות לגזענות היא עיוות של ההיסטוריה.
בתמיכה ביוזמה הצטרפו 87 מדינות, כולל כל מדינות הקהילה האירופית דאז. בסך הכול תמכו בהחלטה 111 מדינות. 25 מדינות התנגדו, 13 נמנעו מלהצביע ו־15 נעדרו. בין הנעדרות היו מצרים, כווית, עומאן, בחריין, מרוקו ותוניסיה.
ההחלטה התקבלה בהקשר פוליטי של סוף מלחמת המפרץ והתפרקות ברית המועצות. מדינות הגוש הקומוניסטי לשעבר שינו עמדה ותמכו בחזרה בהחלטה 4686. המלחמה במפרץ גם פיצלה את העולם הערבי, ופגעה במעמדו של אש"ף (ארגון פלסטיני). בסוף 1991 כונסה ועידת מדריד, בה ישבו משלחות רשמיות מישראל ומארצות ערב.
אף מדינה ערבית לא תמכה בהחלטה, אבל רבות מהן נעדרו. מצרים וכווית, למשל, לא השתתפו בהצבעה. ירדן התנגדתה אך לאחר כשנתיים פתחה במשא ומתן עם ישראל.
ההחלטה סימנה צעד להקטנת הבידוד הדיפלומטי של ישראל מאז 1967. בתחילת שנות ה־90 התחילו לחדש יחסים דיפלומטיים, כלכליים ותיירותיים עם מדינות באפריקה, במזרח אירופה ובאסיה, כולל הודו וסין.
החלטה 4686 ב־16 בדצמבר 1991 חזרה בה מההחלטה 3379 מ־1975. בהחלטה הקודמת נכתב ש"הציונות היא צורה של גזענות". "ציונות" זה התנועה להקמת מדינה יהודית.
ההחלטה החדשה כתובה בקצרה והיא אומרת שההחלטה מ־1975 מבוטלת. נשיא ארצות הברית אז, ג'ורג' בוש, קידם את ההצעה. הוא אמר שזה עיוות של ההיסטוריה.
111 מדינות הצביעו בעד. 25 היו נגד. 13 נמנעו. 15 לא נכחו. כמה מדינות ערב לא הצביעו.
ההחלטה באה אחרי סוף ברית המועצות ומלחמת המפרץ. באותה תקופה התחילו שיחות שלום חדשות. בעבר ישראל סבלה מבידוד דיפלומטי, אבל בתחילת שנות ה־90 התחילו לשקם קשרים עם מדינות רבות. מדינות כמו הודו וסין פתחו קשרים מחודשים עם ישראל.
תגובות גולשים