האירוע התרחש ב-20 באפריל 1999 בתיכון קולומביין במחוז ג'פרסון, קולורדו. שני תלמידים, אריק האריס (18) ודילן קלבולד (17), ירו והרגו 12 תלמידים ומורה אחד. עוד 24 תלמידים נפצעו. אחר כך שניהם מתו בעצמם במקום.
אריק האריס נולד ב-1981. משפחתו עברה הרבה בגלל עבודת אביו בחיל האוויר. הוא יצר אתר אינטרנט, כתב יומנים ותיעד תכניות אלימות.
דילן קלבולד נולד ב-1981. הוריו היו מעורבים בכנסייה לותרנית. בילדותו למד בתוכניות לחינוך גבוה. הוא הכיר את האריס בבתי ספר התיכוניים.
האריס וקלבולד נתפסו בעיני רבים כתלמידים מוחרמים או מיעוטים חברתיים. נטען כי הם סבלו מבריונות. גם דיונים על קליקות, תת־תרבויות ואלימות בתיכונים עלו בעקבות האירוע.
משנת 1996 האריס ניהל אתר ובלוג שבו פרסם איומים, הנחיות לבניית פצצות ותיעוד של תכניותיהם. שוטר חקר את התכנים והכין טיוטת תצהיר (מסמך לחיפוש בית בהליך משפטי), אך לא הוגש צו חיפוש.
השניים היו מעורבים בעבירות לפני כן, נעצרו בגלל גניבה וקיבלו טיפול פסיכיאטרי. האריס קיבל תרופות נוגדות דיכאון, ודיון ציבורי ציין אפשריות לתופעות לוואי.
השניים תיעדו ביומנים וקלטות את הכנת הנשק והפצצות. ברישומים נמצאו ניסיונות לתכנן פיגועים גדולים יותר. חלק מהמטענים שהונחו בבית הספר לא התפוצצו.
האריס וקלבולד השיגו כלי נשק באופן בלתי חוקי. חלקם נקנו על ידי אחרים עבורם ("קניית קש", רכישה על ידי אדם שיועד להעביר את הנשק לאחר). הם גם בנו מתקני נפץ מאולתרים.
בין הנשק שהשתמשו בו היו אקדח אינטראטק TEC-9, רובים מסוג שוטגאן ורובים חצי־אוטומטיים.
בבוקר 20 באפריל נכנסו האריס וקלבולד לשטח בית הספר. הם הניחו מטענים שבחלקם כשלו, ואז התחילו בירי במתחם ובספרייה. הספרייה הייתה מוקד עיקרי של האירוע. המורה פטי נילסון סייעה לתלמידים להסתתר ולחייג למשטרה.
האיום והירי נמשכו מספר שעות. בסופו של דבר היורים התאבדו בתוך בית הספר.
12 תלמידים ומורה אחד נהרגו. 24 תלמידים נפצעו ישירות. שלושה נוספים נפגעו בעת מילוט.
המשטרה פתחה בחקירה מקיפה. הטיוטה של התצהיר של השוטר מייקל גוארה והמסמכים המקורים הוסתרו ונחשפו רק ב-2001. בחקירות מאוחרות יותר הוקמה חקירת חבר מושבעים ופורסמו מסקנות ב-2004.
התקיימו בדיקות לממצאים בליסטיים ותחקירים על אפשרות מעורבות של גורמים נוספים; חלק מדיווחי עדי הראייה לגבי יורה שלישי נדחו.
הטבח עורר דיון ציבורי בנושאי חוקים לפיקוח נשק, אבטחת בתי ספר והשפעת תרבות על צעירים. בתי ספר החלו לאמץ מדיניות "אפס סובלנות", גלאי מתכות ומאבטחים. המחקר הראה שאין פרופיל פשוט של יורה בבתי ספר. שירות החשאי של ארה"ב וה-FBI קידמו הנחיות לזיהוי סימני אזהרה והתמודדות עם סכנות.
האירוע גם הוליד ויכוחים על השפעת משחקי מחשב, מוזיקה וסרטים על צעירים. אמנים וקבוצות תרבותי־מוסיקה תויגו לעיתים שלא בצדק.
הטבח השפיע על אירועי ירי מאוחרים. היורה בוירג'יניה טק הזכיר את קולומביין. ניצולים מהאירוע המשיכו לחיות ולעתים נתקלו בסיטואציות דומות בעתיד.
להנצחת הקורבנות הוקמו זיכרונות באתר בית הספר, כאשר חלק גדול מהירי התרחש בספרייה הישנה. האירוע שינה מדיניות חינוך ואבטחה והעמיק דיונים חברתיים על מניעה וטיפול בהתנהגויות מסכנות.
ביום 20 באפריל 1999, בבית ספר בתיכון קולומביין בקולורדו קרו דברים רעים.
שני תלמידים פגעו בתלמידים ומורה. בסך הכול מתו 13 אנשים.
עוד תלמידים נפצעו.
בסוף שני התוקפים מתו גם הם.
אריק היה בן 18. הוא בנה אתר אינטרנט וכתב ברשימות על תוכניות מסוכנות.
דילן היה בן 17. הוריו היו מאמינים דתיים והוא למד בבית הספר.
האריס וקלבולד פרסמו ברשת רמזים על כוונות מסוכנות. היו סימנים שדאגו אנשים, אך לא עצרו אותם בזמן.
הם גם אספו נשק ופצצות, בחלק מהמקרים באופן לא חוקי.
לרוב האירוע התרחש בספריית בית הספר. המורה ועובדי הספרייה עזרו לתלמידים להתחבא.
המשטרה הגיעה ולעתים לקחה זמן כדי לבדוק את כל הבניין ולוודא שכולם בטוחים.
13 אנשים מתו ו-24 נפצעו מהירי. משפחות רבות ובית הספר נפגעו מאוד רגשית.
לאחר מכן שונו חוקים וכללי בטיחות בבתי ספר.
המקרה הביא לתשומת לב לבעיות אלה:
- בריונות בבית הספר (פגיעה וחוסר כבוד)
- שיטות לשמור על בטחון בבית הספר
- חוקים בנוגע לנשק
בתי ספר התחילו יותר לדבר עם תלמידים ולעקוב אחרי התנהגויות בעייתיות.
יש זיכרון לכבוד הנרצחים. הספרייה נזכרת כמקום חשוב מקרי הטרגדיה.
מורים, תלמידים והורים פועלים מאז כדי למנוע דברים כאלה בעתיד.
תגובות גולשים