הידרזין

הידרזין היא תרכובת כימית בנוסחה N2H4. היא חסרת צבע ומזכירה בריח את האמוניה. משתמשים בה בסינתזה כימית ובדלק לטילים ורקטות. היא משמשת גם כדלק ל־EPU (יחידת חשמל חירומית) של ה־F‑16. ניתן למצוא אותה גם במוצרי טבק.

הידרזין מתנהגת כבסיס חלש. בסיס הוא חומר שמגיב עם חומצה ומייצר יוני OH^- (יוני הידרוקסיד). הידרזין מתמוסס במים ויוצר יוני N2H5^+ ו‑OH^-. הקבוע הבסיסי שלה Kb שווה ל‑1.3×10^-6, מה שמעיד על בסיס חלש. היא נפקה מסינתזה של אוריאה עם חומרים חמצוניים בתגובה כימית שמייצרת גם מוצרי לוואי.

הידרזין רעילה ביותר ובלתי־יציבה, במיוחד כשהיא נטולת מים (ללא מים). חשיפה קצרה בריכוזים גבוהים עלולה לגרום לגירוי בעיניים, באף ובגרון, לסחרחורת, לכאבי ראש ובחילות. חשיפה יכולה גם לפגוע בכבד, בכליות ובמערכת העצבים. המגע בעור עלול לגרום לדלקת. בחיות שנחשפו לאורך זמן דווחו נזקים לריאות, כבד, טחול ובלוטת התריס.

השם "הידרזין" הוטבע על ידי הרמן אמיל פישר ב‑1875. בתהליך ההמשך יצר תאודור קורציוס הידרזין סולפט ב‑1887. הידרזין נטולת מים טהורה הוכנה לראשונה ב‑1895 על ידי כימאי הולנדי.

הידרזין היא חומר כימי שנוסחתו N2H4. הוא חסר צבע וריחו דומה לאמוניה. משתמשים בו כדלק לטילים ולרקטות. הוא גם נמצא בחלק ממוצרי טבק.

הידרזין הוא בסיס. בסיס (חומר שאוהב חומצות) מגיב עם מים. הידרזין מיוצרת מתגובה של אוריאה עם חומרים אחרים.

החומר מאוד רעיל. שאיפה או מגע יכולים לגרום לכאבים בעיניים, לאף ולגרון. הוא עלול לפגוע באיברים פנימיים כמו כבד וכליות. כשהוא נטול מים, הוא מסוכן יותר.

השם "הידרזין" ניתן ב‑1875 על ידי הרמן אמיל פישר. ב‑1887 יצר תאודור קורציוס צורה אחרת של החומר. הידרזין נטולת מים טהורה הוכנה לראשונה ב‑1895 על ידי כימאי הולנדי.