ספר אלקטרוני (ספר דיגיטלי) הוא ספר שמוצג לקורא כקובץ דיגיטלי לקריאה במחשב, בטלפון חכם, בטאבלט או בקורא ספרים אלקטרוני, מכשיר מיוחד לקריאה. פורמטים נפוצים כוללים קבצי טקסט פשוטים, HTML, PDF וכן פורמטים של קוראים כמו EPUB, MOBI, AZW ו-KF8.
ניסיונות לספרים עם תכונות אלקטרוניות החלו כבר משנות ה-30. פרויקט גוטנברג באוניברסיטת אילינוי מ-1971 האיץ את המרת הספרים למערך דיגיטלי לשימור והנגשה. עם הופעת האינטרנט בשנות ה-90 הפך העברת קבצים פשוטה וזמינה, וכך גדלה תפוצת הספרים האלקטרוניים.
בעשורים האחרונים הוצעו ספרים אלקטרוניים על ידי מו"לים וגם יוצרי עצמאיים. ספריות החלו להציע ספרים בפורמט דיגיטלי ואיתם נבנו חנויות ואתרים להורדה ולרכישה. בעשור הראשון של המאה ה-21 החלו להופיע קוראים ייעודיים בולטים, כמו קינדל וסוני רידר, וקורים נפוצים יותר ככל שמחיר המכשירים ירד.
בשנת 2010 הושקו iBooks של אפל יחד עם ה-iPad, וגוגל פתחה חנות ספרים בענן. באותה שנה דיווחה אמזון שמכרה יותר ספרים אלקטרוניים מספרים בכריכה קשה, ובהמשך גם יותר ממכרי הכריכה הרכה. לפי נתוני התאחדות המו"לים בארצות הברית, ב-2010 הגיעו מכירות הספרים האלקטרוניים לכ-8.5% מסך המכירות במחצית השנה. דוגמה להצלחת פרסום דיגיטלי היא הסופרת אמנדה הוקינג, שמכרה ספריה דיגיטלית והרוויחה סכום משמעותי.
הפצה דיגיטלית כוללת ספרים, כתבי עת ועיתונים שניתן לשלוח או להוריד. ספרים אלקטרוניים יכולים להיות חינם או בתשלום. בעיה מרכזית בתחום היא אבטחת התכנים והגנה על זכויות יוצרים.
קיימים פורמטים רבים לקבצי ספרים אלקטרוניים. רובם ניתנים לקריאה על מחשב אישי, טבלט או טלפון חכם, אך תמיכה בפורמטים מסוימים משתנה בין מכשירים.
המרה של ספר מודפס לקובץ דיגיטלי נקראת דיגיטציה. היא נעשית בדרך כלל בהקלדה ישירה או בסריקה. קבצים מסרוקים עוברים לעתים עיבוד תוכנת OCR, זיהוי תווים אופטי, כדי להפוך את התמונה לטקסט עריך. מיזמים רבים מסרקים או מקלידים ספרים שזכויות היוצרים עליהם פגו, לעתים בשילוב שתי השיטות.
יתרונות: נוחות ונגישות לקריאה מכל מכשיר, חיסכון במקום ותכולת תיק בית הספר, והורדת עלויות בהשוואה לספרים מודפסים.
חסרונות: בעיות אבטחה וזכויות יוצרים, ותמיכה משתנה בשפות ובעימוד. לדוגמה, קוראי קינדל ישנים הציגו לעתים עברית הפוכה; הפורמט KF8 שיפר את התמיכה בעברית.
בעברית הופיעו קודם פורמטים פשוטים כמו HTML, TXT, DOC ו-PDF. פרויקטים מקומיים חשובים כוללים בן-יהודה ו-HebrewBooks, הפועלים לשימור ונגישות ספרות עברית ותורנית. אתרי מכירות וקוראי אפליקציה החלו להציע EPUB בעברית בהיקף נרחב בראשית 2010. בנוסף פותחו אפליקציות וקוראים שתומכים בעברית, וטכנולוגיות חדשות (כמו EPUB3) משפרות תמיכה במעבר עמודים מימין לשמאל ומולטימדיה.
בשנת 2011 פרסם משרד החינוך תכנית להחלפת ספרי הלימוד בספרים אלקטרוניים בתוך חמש שנים. לספרי לימוד דיגיטליים הוגדרו רמות תקן כדי להבטיח עבודה על מכשירים ומערכות הפעלה שונות.
ספרים אלקטרוניים משמשים כחלק מ-E-learning, למידה אלקטרונית. הם יכולים לסייע בפיתוח אוריינות, קריאה והבנת הנקרא. שימוש בהם עשוי גם להקטין עלויות ולהקל על תלמידים שנושאים תיק כבד, שכן קורא אחד יכול להכיל ספרים רבים.
ספר אלקטרוני (ספר דיגיטלי) הוא ספר שמقرיאים אותו בקובץ במחשב, בטלפון או בטאבלט. קורא ספרים אלקטרוני הוא מכשיר מיוחד לקריאה.
הרעיון של ספרים אלקטרוניים התחיל לפני שנים רבות. בשנת 1971 הוקם פרויקט גוטנברג כדי לשמור ספרים בפורמט דיגיטלי. כשנולד האינטרנט זה הפך קל להחליף ספרים בין אנשים.
מאז צצו מכשירים ייעודיים לקריאה, כמו קינדל וסוני רידר. בשנת 2010 אפל הוציאה את iBooks יחד עם ה-iPad. בחלק מהשנים מכירות ספרים דיגיטליים גדלו מאוד.
ספרים דיגיטליים אפשר למצוא בחינם או לקנות אותם. בעיה היא להגן על הזכויות של הכותבים.
כדי להפוך ספר מודפס לדיגיטלי סורקים אותו או מקלידים אותו. לפעמים משתמשים בתוכנה שנקראת OCR, היא מזהה את האותיות בתמונה והופכת אותן לטקסט.
בעברית ספרים דיגיטליים הופיעו בפורמטים פשוטים כמו TXT ו-PDF. בהתחלה היו בעיות בתמיכה בעברית במכשירים מסוימים. במרוצת הזמן פותחו פורמטים ואפליקציות שתומכים בעברית טוב יותר.
משרד החינוך תכנן להחליף ספרי לימוד מודפסים בספרים דיגיטליים. ספרים דיגיטליים יכולים להקל על התלמידים כי הם מפחיתים את משקל התיק.
תגובות גולשים