הידרתים (שם מדעי: Hydrozoa) הם קבוצה בצורבים, קרובה למדוזות, שושנות ים ואלמוגים. אלה חיות טורפות. הן צדות בעזרת תאים צורבים (cnidocyte), תאים מיוחדים שמכילים מנגנון צריבה.
רוב המינים חיים במים מלוחים, אך חלקם חיים במים מתוקים. רובם עוברים מחזור חיים עם שני שלבים: פוליפ ופאזה של מדוזה. פוליפ הוא שלב קבוע על הקרקע, ללא תנועה. מדוזה היא הצורה הניידת שיכולה לשחות ולהתרבות. הרבייה בדרך כלל א-מינית, בהנצה, יצירת פרטים חדשים מהגוף.
הידרה (שמה של הקבוצה) מוכרת במחקרים בזכות יכולת הרגנרציה שלה. אם חותכים אותה לחתיכות, כל חתיכה יכולה לגדול ולהפוך להידרה חדשה.
המבנה הבסיסי של ההידרה דו-שכבתי: שכבה חיצונית אפידרמיס ושכבה פנימית אנדודרמיס. בין השכבות יש מזוגליאה, שכבה דקה ללא תאים. חלק מהנפח מגיע משכבת העיגון (Basal Lamina).
בתוך שכבת העיכול יש תאים שממלאים גם תפקיד שרירי (nutritive muscle cells).
התא הצורב כולל קפסולה ובתוכה נמטוציסט (nematocyst), צינור מוכלל שמזריק רעל כשהוא משתחרר. לכל תא צורב יש תאי עצב סנסוריים וריס חישה (cnidocil) שמפעילים אותו בזמן המגע.
בתאי הביניים (interstitial cells) יש תאים טוטיפוטנטיים. הם יכולים להתמיין לתאים אחרים ולחפות על אובדן תאים צורבים או תאים אחרים.
הידרתים הם יצורים קטנים בקבוצת הצורבים. הם קרובים למדוזות ואלמוגים. הם טורפים. הם תופסים מזון בעזרת תאים צורבים (תא מיוחד שמשתמש בקוץ כדי להקפיא ולתפוס).
רובם חיים בים. יש גם כמה שגרים במים מתוקים. לחלקם יש שני שלבים: פוליפ ושלב של מדוזה. פוליפ זה כשהם תקועים במקום. מדוזה זו הצורה ששוחה.
הידרה מפורסמת כי היא יכולה להחלים ולגדול מחדש. אם חותכים אותה לחתיכות, כל חלק יכול להפוך להידרה חדשה.
המבנה שלה פשוט: יש שתי שכבות של תאים, ושכבה דקה באמצע.
התא הצורב מכיל קפסולה ובתוכה צינור קטן (נמטוציסט). הצינור יכול להוציא חומר שגורם לקורבנות להיחסם. ליד התא יש ריס חישה (cnidocil). הוא מרגיש מתי להפעיל את הצריבה.
יש גם תאים מיוחדים שנקראים תאי ביניים. הם יכולים להפוך לכל סוג תאים אחר ולעזור לבנות תאים חדשים.
תגובות גולשים