היהודי הנצחי (סרט, 1940)

היהודי הנצחי (בגרמנית: Der ewige Jude) הוא סרט תעמולה אנטישמי שהופק בגרמניה הנאצית ב-1940. הבמאי היה פריץ היפלר והתסריט נכתב על ידי אברהארד טאוברט, תחת הפיקוח הצמוד של יוזף גבלס, שר התעמולה של המשטר. הקריין היה הארי גיזה.

הכותרת בגרמנית נושאת דו-משמעות: מצד אחד היא מזכירה את דמות ה"יהודי הנודד" מפולקלור נוצרי, ומצד שני מרמזת שהנאצים ראו את תכונות היהודי כנצחיות ואינן משתנות. בתרגום לאנגלית שונה השם ל"The Eternal Jew", "היהודי הנצחי".

הסרט נוצר לבקשת גבלס, זמן קצר לאחר כיבוש פולין, כדי להזהיר את העם הגרמני מפני היהודים בפולין ולהכשיר את הקרקע לפעולות קיצוניות נגדם. הסרט שילב קטעים תיעודיים עם קטעים מבוימים. המסר המרכזי הציג את היהודי כ"טפיל" תרבותי ומוסרית, תכונה שהתנגדה ל"האידיאל הארי" שבנאציזם: עבודה פיזית יצרנית, אסתטיקה, טוהר גזעי.

מונחים: "נאצי", המשטר בגרמניה בראשות אדולף היטלר. "יודנראט", ועד יהודי בגטו, שתפקידו נוצר בכפייה.

הסרט מתחיל בהסבר היסטורי מעוות על תנועת היהודים לאירופה. הוא מציג השוואות בוטות בין יהודים לעכברושים, ומשתמש בצילומים מקרובים של פרצופים כדי להעצים סטריאוטיפים. הראו גם יהודים לבושי חליפות כדי לטען שהם מסתירים את זהותם.

השתמשו בקטעי ארכיון ובקיצוצים מתוך סרטים שונים כדי להראות לכאורה שליטה ושחיתות יהודית. הוצגו דמויות מפורסמות כדוגמת אלברט איינשטיין וברובה הוצגו אנשים יהודים או דמויות שנחשבו כ"קשורות" ליהודים, כדי לתמוך בטענה על השפעה עולמית.

הסרט כולל גם קטעים מבוימים, למשל צילום של ראש היודנראט בגטו ורשה המחווה לפי הנחיות הבמאי. בנוסף הוצגו תמונות ואירועים שנועדו להציג את היהודים כחסרי חמלה, כולל קטעים שהוצגו כ"קשים לצפייה".

בזמנו הסרט לא זכה להצלחה ציבורית גדולה בקרב הקהל הגרמני, שהורגל לסגנון תעמולה אחר. עם זאת, הוא שימש ככלי הכשרה בידי אנשי האס אס ויחידות הארץ (איינזצגרופן), על מנת לעצב את עמדותיהם כלפי יהודים.

בראיון לאחר המלחמה היפלר הביע צער על שקשרו אותו לקולנוע זה. כיום גרמניה אוסרת להפיץ את הסרט אלא בנסיבות מיוחדות ומבוקרות. בארצות הברית הסרט מותר להפצה, ולעיתים מאומץ על ידי קבוצות נאו-נאציות.

"היהודי הנצחי" הוא סרט גרמני מ-1940 שעשו הנאצים. "נאצי" פירושו אנשים ששלטו בגרמניה עם מנהיג בשם היטלר. יוזף גבלס, שר התעמולה, הורה על הסרט.

הסרט הראה את היהודים בצורה לא הוגנת ורעה. הוא השווה אנשים ליהודים לעכברושים. זאת הייתה שקר ותעמולה. הסרט הראה גם תמונות וקטעים מתוך סרטים אחרים כדי להוכיח את הטענה שלו.

בפנים היו גם חלקים מצולמים במכוון כדי להשפיל יהודים. הראו אנשים מפורסמים כדי לרמוז שהם שולטים בהכל. הראו גם מנהיגים בגטו לפי הנחיות הבמאים. חלקים הוצגו כ"קשים לצפייה".

הציבור הגרמני לא אהב את הסרט במיוחד. אבל אנשי הצבא והמשטרה של הנאצים, כמו האס אס, ראו אותו והשתמשו בו כדי להצדיק מעשים רעים נגד יהודים. היום גרמניה אוסרת להפיץ את הסרט, ויש מדינות שבהן מותר. הקבוצות שנואות אנשים אחרים משתמשות בו לעתים.