היועץ המשפטי לממשלה עומד בראש מערכת אכיפת החוק בישראל. הוא ראש התביעה הכללית (הפרקליטות), מייעץ ליישום מדיניות הממשלה (הרשות המבצעת) ומייצג אותה בבית־המשפט. לפי פסיקת בית המשפט העליון, חוות־דעתו מחייבת את רשויות המנהל, עד שבית המשפט יחליט אחרת. המינוי הוא לקדנציה אחת של שש שנים. החל מ‑7 בפברואר 2022 מכהנת בתפקיד גלי בהרב‑מיארה, האישה הראשונה בתפקיד.
התפקיד מקורו בתקופת המנדט הבריטי, שם כיהן ה‑Attorney General שמילא תפקידי ייעוץ ותביעה. עם הקמת המדינה לא הובהרו מידו סמכויות התפקיד, ונותרה אי־בהירות בחלוקה עם שר המשפטים.
ב־1962 נוצר משבר בין היועץ הגדול לבין ראש הממשלה. ועדת אגרנט קיבלה את עמדת היועץ כי ההחלטה על העמדת חשודים לדין היא עצמאית, מכיוון שהרשות המבצעת חשופה להטיה פוליטית. עם זאת הוועדה דרשה ייעוץ תקופתי לשר המשפטים ונתנה לו סמכויות מסוימות בענייני עונשין.
ועדת שמגר קבעה חמישה תפקידי־ליבה ליועץ: ראש התביעה הכללית; ייצוג המדינה בבתי־המשפט; ייעוץ לממשלה; ייעוץ בהכנת טיוטות חקיקה; ושמירה על האינטרס הציבורי. הוועדה המליצה כי תואר התפקיד ישקף את אחריותו לשמירת שלטון החוק.
היועץ מנחה את הממשלה במגוון נושאים ועדכן הנחיות לאורך השנים. עדכון משמעותי נעשה ב־2003.
יש ויכוח ציבורי אם לפצל בין ייצוג המדינה כ"עורך הדין של הממשלה" לבין תפקיד ראש התביעה הכללית. מתנגדי הפיצול טוענים שזה יחזק את מערכת אכיפת החוק; תומכי הפיצול טוענים שמדובר בניגוד עניינים. גם ה‑OECD קרא לפיצול בעבר. במאי 2025 אושרה בוועדת השרים לקריאה טרומית הצעת חוק לפיצול, והיועצת המשפטית לממשלה הביעה התנגדות.
בית המשפט קבע שחוות־דעתו של היועץ מחייבת את הרשות המבצעת כל עוד בית המשפט לא קבע אחרת. יש מי שמבקרים סמכות זו, כיוון שהיועץ אינו נבחר ציבור.
לפעמים היועץ מנחה שלא לאכוף חוק מסוים. דוגמה היסטורית היא החלטתו של חיים כהן שלא לאכוף חוק שהפליל יחסים הומוסקסואליים בהסכמה בין בוגרים. כך הלכה למעשה נעשה החוק "מת".
היועץ רשאי, במקרים בהם לדעתו הרשות לא פועלת כדין, להודיע לבית המשפט שלא ייצג את מעשה הרשות. לפעמים זה הוביל לייצוג נפרד של הרשות בבית־המשפט. יש דיונים על ההשלכות לכך על שלטון החוק ועל זכות הייצוג של הממשלה.
פעולת היועץ נתונה לביקורת שיפוטית ובחינה ציבורית. עתירות לבג"ץ נגד החלטות היועץ הובילו במקרים מסוימים לשינוי החלטותיו. היו גם הפגנות ציבוריות נגד יועצים בטענה לעיכוב בהגשת כתבי אישום בתיקים רגישים.
ועדת שמגר המליצה שהמינוי ייעשה על בסיס ועדה ציבורית בת חמישה חברים. נהוג שההחלטה הסופית נעשית על ידי הממשלה, לאחר המלצת שר המשפטים. מינויי היועץ לפי המלצות הוועדה בוצעו ב־2004, 2009, 2016 וב־2022 (ב־2016 מונה אביחי מנדלבליט; ב־2004 מונה מני מזוז).
ליועץ יש משנים (סגנים) שמנהלים מחלקות שונות. בשנת 2022 יש שבעה משנים הממונים לתקופות קצובות וממלאים תפקידים כמו משפט פלילי, אזרחי, כלכלי ובינלאומי.
היועץ המשפטי לממשלה הוא עורך־הדין של הממשלה. הוא מנהל את התביעה הכללית (הפרקליטות). הוא גם מייעץ לממשלה ומייצג אותה בבית־המשפט.
התפקיד הגיע מתקופת המנדט הבריטי. אחרי קום המדינה נשארו שאלות על סמכויות התפקיד.
ב־1962 הוכרה עצמאות היועץ בהחלטות על העמדת חשודים לדין. אבל הוועדה אמרה שיש להתייעץ גם עם שר המשפטים.
ועדת שמגר רשמה חמישה תפקידים מרכזיים: ניהול התביעה, ייצוג המדינה, ייעוץ לממשלה והגנה על האינטרס הציבורי.
חוות־דעתו של היועץ בדרך כלל מחייבת את הממשלה, עד שבית־המשפט יגיד אחרת. לפעמים היועץ מחליט שלא לאכוף חוק מסוים. לפעמים הוא גם אומר שהוא לא יגן על פעולה של הממשלה בבית־המשפט.
יש אנשים שדורשים לפצל את התפקיד לשני תפקידים. אחרים חושבים שזה יחליש את יכולת האכיפה. בשנת 2022 מונתה גלי בהרב‑מיארה, האישה הראשונה בתפקיד. יש ליועץ כמה משנים שמסייעים לו בעבודה.
תגובות גולשים