היידלברג היא עיר בבאדן-וירטמברג שבגרמניה, בת כ-155,000 תושבים (2023). העיר ידועה באוניברסיטה העתיקה שבה ובמכוני מחקר. היא מושכת תיירים בזכות העיר העתיקה השמורה, הטירה והנוף ההררי.
היידלברג נמצאת על נהר הנקר, כ-80 ק"מ דרומית לפרנקפורט וכ-120 ק"מ צפונית-מזרחית לשטוטגרט. חלק גדול משטחה של העיר (כ-109 קמ"ר) מיוער. העיר יושבת בעמק בגובה כ-114 מ', מוקפת גבעות כמו ההייליגנברג (445 מ') והקניגשטול (568 מ'). העיר מחולקת ל-14 שכונות, והרוב נמצא מדרום לנהר.
האקלים מתון בגלל מיקום מוגן והרים סביב. ההרים גלויים ליצירת עננים, ולכן משקעים יחסית גבוהים, מעל 700 מ"מ בשנה.
הסביבה נראית מיושבת מאז פרה-היסטוריה: ב-1907 נמצאה לסת של מין אדם קדום שנקרא "הומו היידלברגנסיס" (Homo heidelbergensis). בתקופות מאוחרות יותר חיו כאן קלטים, הרומאים וכפרים שנזכרים כבר במאות הביניים.
האזכור הראשון של היידלברג הוא משנת 1196. במאה ה-13 נבנתה הטירה והעיר מוקפה חומה. ב-1386 הקים הנסיך הבוחר רופרכט הראשון את אוניברסיטת היידלברג, אחת הוותיקות באירופה. האוניברסיטה שיחקה תפקיד חשוב בהתפתחות הומניזם, רפורמציה ורומנטיקה.
במהלך המאות הבאות העיר עברה תקופות של פריחה ושחיקה. במלחמת שלושים השנים נפגעה קשה והאוכלוסייה הצטמצמה מאוד. ב-1622 נבזזה ספריית פאלאטינה והובאה לרומא. במאה ה-17 וה-18 העיר נכבשה ונהרסה בחלקה במלחמות, וראשית המאה ה-18 העבירה חצר הנסיך הבוחר את מושבו למנהיים.
ב-1803 נכללה היידלברג במדינת באדן. הדוכס קארל פרידריך חיזק את האוניברסיטה. במאה ה-19 התפתחו כאן לימוד, מחקר והרומנטיקה, והרכבת ב-1840 חיזקה את ענף התיירות. אוכלוסיית העיר גדלה במהירות עד שנות ה-30 של המאה ה-20.
פרידריך אברט, הנשיא הראשון של רפובליקת ויימאר, היה בן העיר. בתקופת הנאצים הודחו מהאוניברסיטה פרופסורים יהודים ופוליטיים. העיר כמעט לא ניזוקה במלחמת העולם השנייה. ב-30 במרץ 1945 נכנסו אליה כוחות אמריקאים, והוקמו בה בסיסים אמריקאיים לאחר המלחמה.
אוכלוסיית העיר (2023) כ-155,000, כשכ-17% הם זרים. בעיר יש קהילה סטודנטיאלית גדולה, מעל 30,000 סטודנטים. כ-20,000 אמריקאים חיים בעיר עקב בסיסים צבאיים. הכלכלה מתבססת על שירותים, תיירות וחינוך. אוניברסיטת היידלברג והקליניקות שלה מעסיקות כ-15,000 עובדים. תעשיית הדפוס Heidelberger Druckmaschinen פעילה בעיר. הרחוב הראשי (Hauptstrasse) הוא מרכז קניות ומדרחוב.
אוניברסיטת רופרכט-קרל נוסדה ב-1386 והיא הישנה בגרמניה. בה לומדים כ-27,000 סטודנטים. לאוניברסיטה יש מבנים היסטוריים בקמפוס העיר העתיקה וגם קמפוסים בפרברים. יש בה מוסדות מחקר רבים.
העיר העתיקה מלאה סמטאות, מסעדות וחנויות, ורוב הבניינים נבנו בסגנון הבארוק מאבן חול אדומה. הגשר הישן (Alte Brücke) מ-1788 נחשב לאתר מרכזי. טירת היידלברג ניצבת על הגבעה מעל העיר; היא חלקית הרוסה ומציעה מוזיאונים, מרתף יין ונוף מרהיב. דרך הפילוסופים מספקת תצפית יפה על העיר, והקניגשטול מציע מסלולי הליכה וטבע.
יהודים חיו במקום כבר במאה ה-13. הקהילה הושמדה במגפת המוות השחור ב-1348, אך חזרה לאחר מכן. ב-1390 גירש רופרכט הראשון את היהודים. במאה ה-19 קיבלו היהודים זכויות שוות בעקבות סיפוח לבאדן, והקהילה גדלה עד לשיא של כ-1,400 ב-1925. ב-1933 התגוררו בעיר כ-1,100 יהודים. בבית הכנסת שנבנה ב-1878 נגרם הרס בליל הבדולח (1938). מספר יהודים הופנה להגירה או נשלח למחנות; בחלק מהמקרים ניצלו בעזרת פרטים כגון הכומר הרמן מאס. לאחר המלחמה הוקמה קהילה חדשה שנרחבה עם מהגרים מאוחר יותר. ב-1979 הוקם בית ספר גבוה ללימודי יהדות בעיר.
היידלברג היא עיר בגרמניה עם כ-155,000 תושבים (2023). העיר יפה ויש בה טירה ישנה ואוניברסיטה עתיקה.
העיר עומדת על נהר הנקר. הרבה גבעות ועצים מסביב. יש בה רחובות צרים בעיר העתיקה.
לפני הרבה שנים נמצא כאן שן של אדם קדמון שנקרא הומו היידלברגנסיס. העיר נזכרת לראשונה במאה ה-12. ב-1386 הוקמה כאן אוניברסיטה, מוסד ללימודים גבוהים.
העיר עברה תקופות טובות וקשות. חלקים ממנה נהרסו במלחמות, ובכל זאת שוחזרה והפכה לאטרקציה לתיירים.
הטירה על ההר משקיפה על העיר. יש שם מוזיאון ורפת יין עתיקה עם חבית ענק. הגשר הישן מהווה מקום ללכת עליו ולצלם. דרך הפילוסופים היא שביל יפה שמשקיף על הנוף.
יהודים חיו בעיר מימי הביניים. בקהילה היו עליות ומורדות. במאה ה-20 רבים עזבו או נרדפו. לאחר המלחמה קמה קהילה חדשה. היום יש קהילה יהודית ופעילויות ללימוד יהדות.
היידלברג מושכת מבקרים בגלל ההיסטוריה, הטירה והנוף היפה.
תגובות גולשים