היילמאר שאכט

הוראס גְרִילי הְיָילמאר שאכט (22.1.1877, 3.6.1970) היה שר הכלכלה של גרמניה תחת המשטר הנאצי בשנים 1935, 1937. הוא מעולם לא הצטרף רשמית למפלגה הנאצית, אך קיבל חברות כבוד ב-1934. מעמד זה נשלל ממנו ב-1943. שאכט נמנה עם שלושת האנשים שנקלטו כזוכים במשפטי נירנברג.

שאכט נולד בטינגלב, אז חלק מהקיסרות הגרמנית (מאוחר יותר דנמרק), למשפחה דנית. בילדותו התגורר תקופה בארצות הברית. למד רפואה, פילוסופיה ומדע המדינה, וקיבל דוקטורט בכלכלה ב-1899. ב-1916 מונה לדירקטור ברייכסבנק (הבנק המרכזי של גרמניה). ב-1918 היה בין מייסדי המפלגה הדמוקרטית הגרמנית.

בנובמבר 1923 מונה לממונה על המטבע. הוא עזר להכריע את ההיפר-אינפלציה, עליית מחירים מהירה וקשה, והפך לנשיא הרייכסבנק. באחרית שנות ה-20 תמך בתוכנית יאנג לפריסת פיצויי המלחמה, אך חשב שהפיצויים מחניקים את הכלכלה. ב-1930 פרש מתפקידו כמחאה ובחשש לנזק פוליטי.

לאחר שקרא את "מיין קמפף" החל לשתף פעולה עם היטלר. הוא לא הצטרף רשמית למפלגה, אך סייע בגיוס מימון ובהכרת היטלר עם תעשיינים. במרץ 1933 מונה שוב לנשיא הרייכסבנק, ובאוגוסט 1934 מונה לשר הכלכלה. שאכט קידם עבודות ציבוריות, השיק סלילת אוטובאנים, והצליח להוריד את האבטלה.

במאי 1935 הוענקו לו סמכויות בכלכלת המלחמה. קיבל חברות כבוד ועיטור. בנובמבר 1937 פרש לאחר שסירב להפנות את המשק להכנות נרחבות למלחמה. בסוף שנות ה-30 פרש מתפקידיו בפועל, ולבסוף פרש סופית בינואר 1943.

לאחר כישלון קשר העשרים ביולי 1944 נאסר למרות הסתברות שלא היה שותף לקושרים. הוא נשלח למחנות ריכוז, אך קיבל מעמד מיוחד עד לשחרור באפריל 1945. לאחר המלחמה נעצר על ידי בעלות הברית והועמד למשפטים במימון והאחריות למלחמה. שטח את טענותיו שהוא ניסה למנוע מלחמה. במשפטי נירנברג זוכה בקולות השופטים הבריטי והצרפתי, על אף התנגדות השופטים האמריקני והרוסי.

אחרי השחרור נעצר שוב בבית דין גרמני לדה-נאציפיקציה (תהליך משפטי להסרת השפעת הנאצים). נמצא אשם ונגזרו לו תשע שנות מאסר בעבודה קשה. שוחרר בספטמבר 1948. לאחר מכן הקים בנק בדיסלדורף ונתן ייעוץ כלכלי לחברות ולמדינות מתפתחות, ובכללן למצרים תחת נאצר.

התגובות בישראל היו מעורבות. ביוני 1949 פרסם בעיתון "מעריב" מאמר בו הציע שישראל תשתמש בשיטה שלו נגד היפר-אינפלציה. בינואר 1950 נשמעה ביקורת על הפצת ספרו בישראל. ב-25 בנובמבר 1951 ביקר בישראל בקצרה בעת נחיתת ביניים בלוד. הוא אמר שגרמניה אינה חייבת תשלומים לנפגעי השואה בגלל מצבה הכלכלי. דבריו עוררו סערה ציבורית. הועלו טענות שאירוחו בידי יועץ במשרד החוץ התרחש, אך המשרד הכחיש קשר כזה.

הוראס שאכט (1877, 1970) היה כלכלן גרמני. הוא שימש כשר הכלכלה בשנים 1935, 1937 בזמן שלטון הנאצים. אף פעם לא הצטרף רשמית למפלגה הנאצית. ב-1934 קיבל חברות כבוד, ושמם הוסר ב-1943.

שאכט נולד במקום שנקרא טינגלב. הוריו היו דנים. בילדותו גר קצת גם בארצות הברית. הוא למד הרבה עד שקיבל תואר בכלכלה ב-1899. ב-1916 עבד בבנק המרכזי של גרמניה, הרייכסבנק (הבנק המרכזי). ב-1923 מונה לטפל בכסף של המדינה. הוא עזר להילחם בהיפר-אינפלציה, עליית מחירים מאוד מהירה, והפחית את האבטלה.

מאוחר יותר עבד עם היטלר כדי לשפר את הכלכלה. שאכט ארגן עבודות ציבוריות ובנה כבישים מהירים שנקראו אוטובאנים. ב-1937 פרש כי לא הסכים שהתעשייה תתמקד בהכנות למלחמה.

בסוף המלחמה נאסר, נשלח למחנות ריכוז (מקומות עצורים קשים), ושוחרר באפריל 1945. אחרי המלחמה הוא יושב למשפטים בינלאומיים שנקראים משפטי נירנברג (משפטים נגד מנהיגים נאצים). השופטים הבריטי והצרפתי אמרו שהוא לא אשם. לאחר מכן בית משפט גרמני קבע שהוא אשם ונדון למאסר. שוחרר ב-1948. אחרי השחרור פתח בנק וייעץ למדינות אחרות.

בישראל לא אהבו את חלק מדבריו. ב-1949 הוא הציע רעיון נגד היפר-אינפלציה בעיתון. ב-1951 עבר לנד חנייה בישראל בדרך ליעד אחר. הוא אמר שגרמניה לא חייבת תשלומים לנפגעי השואה. זה כעס אנשים רבים, כי השואה פגעה ביהודים. הממשלה אמרה שלא היה קשר רשמי עם שאכט בזמן הביקור.