היישוב היהודי בארץ ישראל בימי מלחמת העולם השנייה

מלחמת העולם השנייה החלה ב-1939. בארץ ישראל חיו יהודים תחת שלטון בריטי. רבים רצו לעזור לבריטים להילחם בנאצים, כי הנאצים פגעו ביהודים באירופה. "הספר הלבן" (מסמך בריטי שהגביל עלייה) היה דבר שהיישוב התנגד לו.


הרבה צעירים מהיישוב התנדבו לשירות בצבא הבריטי. כ-38,000 מהיישוב שירתו בצבא. חלק רצו להלחם בנאצים. אחרים התגייסו כי הייתה אבטלה והצבא נתן עבודה.


הראשונים גויסו כבר ב-7 בספטמבר 1939 כדי להגן על נמל חיפה. הבריטים לקחו אנשי מקצוע להנדסה, רפואה ותחזוקה. חיילים יהודים שהו גם בבסיסים במצרים.


בקהילות היהודיות בקהיר ובאלכסנדריה נעשו מועדונים וחגיגות לחיילים. הוועד למען החייל שלח מצרכים כמו מצות ויין לסדרי פסח.


בתחילת המלחמה הגיעו מעפילים בים לארץ. בנובמבר 1940 ספינת הגירוש "פאטריה" טבעה אחרי חבלה, והרבה אנשים נהרגו. ב-1942 ספינת המעפילים "סטרומה" טבעה בים השחור; כמעט כולם רבים נספו, ושרד אדם אחד.


שנים מסוימות היו חששות שהנאצים יגיעו לתעלת סואץ ואלינו. קוראים לתקופה הזאת "מאתיים ימי חרדה". הותכנו תוכניות הגנה, וגם הוקם הפלמ"ח (כוח לוחם של ההגנה). פלמ"ח אומן על ידי הבריטים.


בשנת 1941 לחמו הבריטים בסוריה ובלבנון נגד כוחות וישי. אנשי פלמ"ח עזרו כמדריכים וסיירים. משה דיין נפצע ואיבד את עינו בקרב.


איטליה תקפה את הארץ מהאוויר. חיפה הופצצה מספר פעמים ב-1940. בתל אביב ב-9 בספטמבר 1940 נהרגו אנשים בהתקפה, ונגרם נזק רב.


אצ"ל ולח"י היו ארגונים שתקפו את הבריטים בזמן המלחמה. חלקם שיתפו פעולה עם הבריטים לתקופה קצרה. לח"י הרגו את מפקד הארגון שלהם בשנות המלחמה. ב-1944 שני אנשי לח"י הרגו את הלורד מוין בקהיר. הם נשפטו והוצאו להורג.


בסוף 1942 נשמעו ידיעות קשות על השמדת יהודים באירופה. הוקם ועד הצלה שניסה לעזור, אבל התנאים הקשים במלחמה הגבילו את הפעולה. הבריטים אימנו צנחנים יהודים שצנחו לטובת הצלת יהודים. 32 צנחנים צנחו; כמה נתפסו וחלק נהרגו, כולל חנה סנש.

בסוף המלחמה ב-1945 ניצחו בעלות הברית. זה היה צעד חשוב בדרך לעצמאות העתידית של היישוב.

תגובות גולשים

התגובה תפורסם באתר לאחר אישור המערכת

עדיין אין תגובות. היה הראשון להגיב!