ההיסטוריה של יוון מתחילה כבר בתקופות הפרהיסטוריות וכוללת שלבים בולטים: התרבות המינואית בכרתים, התרבות המיקנית ביבשת, תקופת המעבר ואז עליית ערי המדינה (פולייס, עיר-מדינה) כמו אתונה וספרטה. הקלאסיקה יצרה את הבסיס לפילוסופיה, האמנות והספרות היוונית.
נמצאו שרידים אנושיים עתיקים, כולל גולגולת במערת פטרלונה. התקופות כוללות פלאוליתית, מזוליתית ונאוליתית. מהפכת הנאולית, מעבר לחקלאות, הגיעה מלב המזרח הקרוב והשבטים שדיברו פרוטו-יוונית הגיעו כנראה אז או בתקופת הברונזה.
תרבות מרכזית בכרתים (כ-2700, 1450 לפנה"ס). ערים גדולות, מסחר וכתב מופיעים בה. היא השפיעה על התרבויות היבשתיות.
התקיימה כ-1600, 1100 לפנה"ס. זוהי תקופת גיבוש המיתוסים היווניים (כמו אלה של הומרוס). שלטון על ידי עלית לוחמים. בסוף התקופה התרבות התמוטטה ונכנסה תקופת מעבר.
מאופיינת בירידה ברמת הכתב והאמנות, אך גם בהיווצרות הפוליס (העיר-מדינה). בשלב זה הופיע ההופליט, חייל רגלי כבד עם שריון וחנית, ושורש האלפבית היווני הגיע מהאלפבית הפיניקי.
החל מהמאה ה-9 לפנה"ס. תהליכים חשובים: התפתחות הקולוניזציה היוונית (התיישבות באיזורים מחוץ ליבשת בעקבות חיפוש קרקע ומסחר) והמעבר משלטון אריסטוקרטי לדמוקרטיות מקומיות.
המאה ה-5 לפנה"ס היא שיא ההשגים: פילוסופיה, תיאטרון, אמנות ואדריכלות. היו עימותים גדולים עם פרס (מרתון והמלחמה הפרסית). לאחר כך עלו המחלוקות הפנימיות, והמחלוקת עם ספרטה הובילה למלחמות הפלופונסיות והיחלשות אתונה.
פיליפוס השני ומי שנחליפו אותו, בנו אלכסנדר הגדול, איחדו חלקים נרחבים של יוון והביאו לכיבושי מזרחיים. לאחר מותו של אלכסנדר נוצרו ממלכות יורשיו (הדיאדוכים) והתרבות ההלניסטית התפשטה במזרח הים התיכון.
יוון נכבשה על ידי רומא במאה ה-2 לפנה"ס. התרבות היוונית השפיעה רבות על הרומאים. עם חלוקת האימפריה הרומית נוצרה האימפריה הביזנטית, שבה השפה והתרבות היווניות דומיננטיות.
התקופה הביזנטית החזיקה עד כיבוש האימפריה העות'מאנית במאה ה-15. הנצרות האורתודוקסית הפכה לדת מרכזית.
יינת חלקים נרחבים של יוון עד המרד הגדול של 1821. במשך תקופה זו היו גם אזורים שקיבלו משטרים מקומיים מוגבלים.
המהפכה ב-1821 הביאה לעצמאות של יוון. הממלכה הוקמה ב-1832 תחת בית מלוכה זר. במהלך המאה ה-19 וה-20 יוון ניסתה להרחיב שטחים דוברים יוונית והשתתפה בסדרה של מלחמות.
בשנת 1940 פלשו איטליה וגרמניה. יוון נכבשה, והוקמו תנועות התנגדות רבות, הגדולה בהן הייתה EAM (חזית שחרור לאומית) וזרועה הצבאית ELAS. תנועות אחרות היו EDES ועוד. ההתנגדות פעלה נגד הכובשים ולעיתים גם התנגשה זו בזו.
ב-1944 שוחררה יוון, אך חילוקי הדעות הפוליטיים הובילו למתחים קשים, לקרבות באתונה (אירועי דצמבר 1944) ולאחר מכן להסכם ורקיזה ולמלחמת האזרחים (1946, 1949) בין הכוחות הלאומיים לכוחות הקומוניסטיים (DSE, הצבא הדמוקרטי של יוון). ניצחון המערב הביא לשילובה של יוון במערב וב-NATO.
יוון נותרה פצועה וחלוקה פוליטית. בשנים 1950, 1973 חלה צמיחה כלכלית מהירה, אך באמצע שנות ה-60 עלתה מתיחות פוליטית שהובילה להפיכה צבאית ב-1967. המשטר הצבאי נפסק ב-1974, המונרכיה בוטלה ונוסדה הרפובליקה השנייה של יוון.
מאז 2009 חוותה יוון משבר כלכלי קשה. המדינה נקטה צעדי צנע והייתה זקוקה לסיוע ממדינות אירופה ומקרן המטבע הבינלאומית.
יוון ישנה מאוד. אנשים חיו שם כבר לפני אלפי שנים. בכרתים הייתה תרבות חזקה שנקראה מינואית. על היבשת ידעו על המיקנים, שהמציאו סיפורים וגם כתבו.
נמצאו שרידים של אנשים עתיקים והאכלוס עבר משנים של ציידים לפרקים של חקלאות.
בכרתים הייתה תרבות עשירה. ביבשת היו ערים חזקות כמו מיקנה. בסוף הגיעו תקופות קשות וערים ננטשו.
היו שנים שבהן אנשים חיו בפחות נוחות. אחר כך נוצרו ערי מדינה קטנות שנקראות פוליס, כמו אתונה וספרטה.
בזמן הזה נולדה פילוסופיה ותיאטרון. היו גם קרבות נגד פרס. אתונה הייתה חזקה, ואז פרצה המלחמה עם ספרטה.
אלכסנדר הגדול כבש הרבה ארצות. אחרי זה רומא שלטה ביוון. אחר כך התחילה תקופת הביזנטים.
ב־1821 היוונים מרדו נגד העות'מאנים וקיבלו עצמאות. במאה ה־20 היו מלחמות, כיבוש במלחמת העולם השנייה, ושנים קשות של סכסוכים פנימיים.
לאחר המלחמות נעשו שינויים רבים. ב־1967 היה משטר צבאי. ב־1974 חזרו לבחירות ודמוקרטיה. משנת 2009 יש בעיות כלכליות קשות שמהן המדינה מנסה להחלים.
תגובות גולשים