חופי לבנון שימשו מרכז ישוב ותנועה כבר מראשית ההיסטוריה. כאן פעלו הפיניקים (עם מסחרי ימִי) ובנו ערי חוף כמו גבל. הם הקימו רשת סחר בים התיכון וייסדו מושבות רחוקות, למשל קרתחדשת. מאז האלף הראשון לפני הספירה דרי הארץ חוו שלטון של אימפריות שונות, כולל אשור, בבל, פרס ורומא.
במאות ה־7 נכבשה האזור בידי המוסלמים לאחר עליית האסלאם. בהר הלבנון צמחו קהילות דרוזיות (קהילה דתית נוקבת בשיטות הנהגה פנימית) ומרונית (קהילה נוצרית מקומית). במאה ה־12 נכנסו הצלבנים לאזור, הקימו ישויות כמו רוזנות טריפולי וכבשו ערי חוף. במאות הבאות שלטו גם הממלוכים והרומאים־ביזנטים באזור.
העות'מאנים לקחו שליטה ב־1516. הם שמרו על מערכת פיאודלית מקומית שענתה לשמות ולמוסדות מקומיים. בהר הלבנון פרחה מערכת של אמירים ונכבדים. החקלאים חיו במעמד של חוכרים (שוכרי אדמה). המנהג המקומי קבע חלוקת אזורים שנקראו מוקאטעה, יחידות חכירה מקומיות, שכל אחת מהן נשלטה על ידי ראש משפחה נכבדה.
בשנות השלושים של המאה ה־19 הגיעו למצרים השפעות חדשות. בשיר השני, שהיה אמיר ההר תקופה ארוכה, חיזק מדיניות של "הפרד ומשול" בין עדות. שלטון מצרי קצר (1832, 1840) שינה הרבה ביחסי הכוח: המרונים קיבלו יחס טוב יותר, וכתוצאה נעשו שינויים דמוגרפיים ופוליטיים בהר.
אחרי נסיגת המצרים גובשה תכנית אירופית לשלטון רשות מקומית בכפיפות לאימפריה. הוצגו שתי קאימקאמיות (מושל נפה), אחת מרונית ואחת דרוזית, כדי לנסות לאזן את הכוחות. המנגנון הזה לא פתר את המתח המקומי, ובעקבותיו החמירו המחלוקות.
ב־1858, 1860 פרצו לחצים חברתיים ועמד מעמדי ודתתי לאלימות. מרונים ואיכרים מרונים ניסו להשיג שוויון מול השייח'ים הדרוזים. המלחמה התמקדה בכפרים מעורבים והחמירה עד להתערבות זרה.
בשנת 1861 הונהג משטר חדש, ה"חוק האורגני". הוא יצר אוטונומיה מקומית בשם סנג'ק הר-הלבנון (מחוז אוטונומי). המערכת ביטלה חלק גדול מהסמכויות הפיאודליות. המעצמות האירופאיות השפיעו על הסדר הזה.
לאחר מלחמת העולם הראשונה יצרו הכוחות המנצחים ישות חדשה בשם "לבנון הגדולה" תחת שלטון צרפת (מנדט). הצרפתים הרחיבו את גבולות המחוז ושילבו בתוכו עדות שונות, למשל שיעים ושיעים. ב־1926 ניתנה חוקה שהקימה מוסדות מדינה, אך המבנה נשאר תלוי בהשפעה צרפתית.
ב־1943 הכריזה לבנון עצמאות ממנדט צרפת, לאחר מאבקים פוליטיים ומשבר שחתם בסילוק שישה נציגים על ידי הצרפתים. אחרי העצמאות נקבעה בחוקה חלוקה עדתית של מושבי הפרלמנט. מלחמת 1948 הביאה לפליטים פלסטינים, והם התיישבו במחנות לאורך החוף. אלה השפיעו על הפוליטיקה והאוכלוסייה בהמשך.
בתחילת שנות ה־50 צמחו תנועות פוליטיות עדתיות וסמי־צבאיות. ההקצנה הפוליטית הזאת הייתה רק אחד הגורמים שתרמו להתפרצות מלחמת האזרחים בשנות ה־70.
הסכסוך הגדול פרץ ב־1975, בעקבות מעשים אלימים ובאירועים מקומיים, ושיאו היה פיצול המדינה בין מחנות פוליטיים ועדתיים שונים. בסכסוך היו מעורבים לוב, סוריה, מדינות ערביות אחרות וכוחות פלסטיניים. הצבא הלבנוני נחלש והמיליציות השתלטו על חלק מהזירה. המלחמה נגמרה בהדרגה אחרי הסכם טאיף וסיוע סורי בסוף שנות ה־80 והתחלת ה־90.
לאחר הטאיף נכנסו כוחות סוריים לשליטה ישירה ועקיפין על חלקים גדולים של המדינה. סוריה שלטה פוליטית וביטחונית במשך שנים. חלק מהמיליציות פורקו, אך חזבאללה (תנועה שיעית מזוינת ופוליטית) נשאר פעיל.
המאבק עם ישראל נמשך במספר תקופות של עימותים בשנות ה־90 והשנים הבאות. הבחירות והכלכלה הושפעו מן ההשפעה הסורית.
ב־2005, אחרי רצח ראש הממשלה רפיק אל־חרירי ולחץ ציבורי גדול, נסוגה סוריה מלא מהנוכחות בלבנון. המפה הפוליטית השתנתה. חזבאללה נשאר ככוח חזותי משמעותי בדרום ובמערכת הפוליטית. עימותים מול ישראל נמשכו.
בשנים שלאחר מכן חלות גם עימותים מקומיים אלימים. בשנת 2007 ארגון קיצוני בשם פתח אל־אסלאם קרא תיגר באזורי טריפולי ובמחנות פליטים. קרבות ארוכים התרחבו למחנות הפליטים והקיפו פגיעות רבות. הצבא הפעיל כוחות כבדים כדי להחזיר סדר.
במשך העשור שלאחר 2000 גדלה השפעת חזבאללה בפוליטיקה ובכוח החמוש. ב־2006 פרצה מלחמה קשה בין ישראל לבין חזבאללה. בשנת 2008 חזבאללה אף השתתף בעימותים פוליטיים בתוך ביירות.
המתחים הכלכליים והפוליטיים הביאו גל מחאות. ב־2018 היו הפגנות על בעיות אשפה, וב־2019 החלה גל מחאות רחב נגד שחיתות ונסיון להטיל מסים, שגרם להתפטרות הממשלה. המשבר הכלכלי החריף מאז 2020.
ב־2023, אחרי התקפה של חמאס בעוטף עזה, נכנס חזבאללה לעימותים מול ישראל. במהלך 2024 התחוללה הסלמה שכוללת חילופי אש, פעולות צבאיות רחבות ומהלכים דרמטיים, ובנובמבר נחתם הסכם הפסקת אש.
לפני אלפי שנים חיו על חופי לבנון עמים שעשו סחר בים. אלה היו הפיניקים (עם שמסחר בים). הם בנו ערים ישנות מאוד, כמו גבל.
במאות הראשונות אחרי מוחמד נכנסו сюда הכובשים המוסלמים. באותה תקופה צמחו קהילות דרוזיות (דת מיוחדת) ומרוניות (נוצרים מקומיים). במאה ה־12 הגיעו גם הצלבנים, לוחמי אירופה.
העות'מאנים שלטו זמן רב. הם השאירו מנהגים מקומיים. חקלאים עבדו על אדמות בחכירה.
לכמה שנים שלטו המצרים של מוחמד עלי. זה שינה את הכוחות בין הקבוצות בהר.
אחרי זה ניסו למדינות זרות לסדר מי ישלוט והגו מערכת של שני שליטים מקומיים. זה לא פתר בעיות.
היו מרידות וקונפליקטים בין דרוזים למרונים. היו קרבות וקורבנות. זה היה משבר קשה.
נוצר חוק חדש שקרא לסנג'ק הר-הלבנון, אזור אוטונומי. המערכת הפיאודלית שונתה.
אחרי המלחמה הגדולה צרפת קבעה ישות חדשה בשם "לבנון הגדולה". הצרפתים שלטו כאן תקופה.
ב־1943 לבנון קיבלה עצמאות מצרפת. אז הגיעו לפה גם פליטים רבים משטחים סמוכים. זה השפיע על המדינה.
ב־1975 פרצה מלחמה קשה בלבנון. קבוצות שונות לחמו ביניהן. המלחמה פגעה בארצות ובאנשים.
לאחר המלחמה נשארו שלטים חיצוניים, במיוחד סוריה. חלק מהכוחות חזרו הביתה רק ב־2005.
אחר כך הייתה תקופה של שינויים פוליטיים. קבוצות כמו חזבאללה היו חזקות בדרום המדינה.
בשנים מסוימות היו עוד עימותים בתוך המחנות. הצבא פעל כדי להחזיר סידור.
חזבאללה הוא תנועה פוליטית ושומרת ביטחון. היא נודעה ככוח חשוב בלבנון.
ב־2018 ו־2019 יצאו אנשים לרחובות. הם מחו נגד זיהום ושחיתות. המשבר הכלכלי החריף מאז 2020.
ב־2023, אחרי אירועים בעזה, פרצו עימותים בין חזבאללה לישראל. בשנת 2024 הייתה הסלמה. בסופו של דבר הושג הסכם הפסקת אש בנובמבר.
תגובות גולשים