היסטוריה קצרה של ממלכת ירושלים
ממלכת ירושלים נולדה כאשר צלביּים, לוחמים נוצרים מאירופה, נכנסו וכבשו את ירושלים בקיץ 1099. הכיבוש הזה ייסד מדינה נוצרת-צולביאנית בארץ ישראל. המדינה הזאת התקיימה בצורות שונות עד לאובדנה הסופית בשנת 1291 בכיבוש עכו על ידי הממלוכים.
הצלבנים צעדו מטריפולי אל ירושלים במאי, יולי 1099, עוברים בערי חוף ומישור החוף. ב-15 ביולי 1099 פרצו למצור ירושלים וכבשו את העיר. לכיבוש קדמו קרבות ועימותים, וגם טבח במי שנשארו בעיר, אירועים שדווקא מובילים למחלוקות היסטוריות רבות.
לאחר 1099 הוקמה ממלכת ירושלים, שכללה גם נסיכויות כמו אנטיוכיה ונסיכות הגליל. השלטון הצלבני ניהל מערכות מלחמה חוזרות עם שכנותיו המוסלמיות. גם בתוך הממלכה התפתחו מאבקים פנימיים על השלטון בין כוחות עולם הדת, מלכים ואצולה.
מנהיגים מרכזיים היו גוטפריד מבויון והאחים בלדווין. בלדווין הראשון ויורשיו ביססו את אחיזת הצלבנים בחוף ובאזורי מבצרים. בתקופה זו הוקמו מבצרים גדולים ושיטות הגנה חדשות, אך המשאבים היו מוגבלים.
מאמצע המאה ה-12 חלו שינויים במפה המוסלמית. מנהיגים כמו עמאד א-דין זנגי ובנו נור א-דין איגדו כוחות וסימנו סיום האוטונומיות של הנסיכויות הצלבניות הצפוניות. זאת הכינה את הבמה לצמיחתו של צלאח א-דין, שהיה הדמות המרכזית במאבק כנגד הצלבנים.
ב-1187 קרב קרני חיטין (חיטין) היה רגע גורלי. צלאח א-דין קטף ניצחון מכריע על צבאות ממלכת ירושלים. תבוסה זו פינתה את הדרך לכיבוש ירושלים על ידיו. לאחר קרב זה איבדה ממלכת ירושלים את רוב יכולותיה הצבאיות.
ירושלים נכנעה לצלאח א-דין באוקטובר 1187. מיום זה ירושלים חזרה לשליטה מוסלמית, אם כי זכויות מעבר והסדרי פולחן הוסדרו מפעם לפעם. האירועים האלה עוררו תגובות באירופה והובילו למסעי צלב נוספים.
במסע הצלב השלישי הוקמה ממלכה צלבנית חדשה עם בירה בעכו. ממלכה זו נקראת לעיתים "ממלכת עכו". בעכו נחלו הצלבנים הישגים זמניים, אך הממלכה נותרה פגיעה, קשורה כמעט רק לחופי הים.
במאות ה-12, 13 התקיימו מסעות צלב נוספים, בהם מעורבים שליטים אירופאים כמו ריצ'רד לב-הארי ופרידריך השני. פרידריך הצליח להשיג את ירושלים בדיפלומטיה בשנת 1229 בהסכם זמני (הסכם יפו), אך שלטונה הצלבני נותר רעוע. במקביל נמשך תהליך הביצור: הקמת מבצרים, חיזוק ערים ויצירת רשת מבצרים מפורזת.
התנגשות אינטרסים פנימית, מחלוקות בין אצולה, בחירות לכתר ותחרות בין המסדרים הצבאיים פגעו בקוהזיה של הממלכה. מבחוץ עלו סיכונים חדשים: עליית הממלוכים במצרים, פלישות מונגוליות ושינויים גיאופוליטיים באיזור הקטינו את יכולת התמיכה האירופית.
המצב החריף בלחץ צבאי ומנהלי עד שלא היה ניתן להחזיק את עכו. המצור של 1291 והנפילה בידי הח'ליף הממלוכי סיים אחרוני ישויות השלטון הצלבני בארץ־ישראל. לאחר נפילת עכו נמחקה באופן מעשי רקימתה הממלכתית של ממלכת ירושלים.
סיכום תכני ועקביות
ממלכת ירושלים היא סיפור של כיבוש, מדינה זרה שניסתה לשרוד בשטח זר, שלטון מתפורר, עימותים צבאיים ואנושיים גדולים והשפעה ארוכת טווח על היסטוריה, דת ופוליטיקה. שמות מפתח: גוטפריד מבויון, בלדווין (ראשונים), זנגי, נור א-דין, צלאח א-דין, ריצ'רד לב-הארי ופרידריך השני. אירועים חשובים: כיבוש 1099, קרב קרני חיטין 1187, כיבוש עכו 1291.
המעגל הקצר של ממלכת ירושלים
במאה ה-11 צלבנים, לוחמים נוצרים מאירופה, הגיעו לארץ והקימו ממלכה בירושלים ב-1099.
הם עברו בערים על החוף וכבשו את ירושלים בקיץ 1099. האנשים שגרו שם סבלו.
הצלבנים בנו מבצרים ושלטו באזור כמה שנים. היו המון קרבות מול שכנים מוסלמים.
צלאח א-דין היה מנהיג מוסלמי חזק. הוא גבר על הצלבנים בקרב גדול בשם קרב קרני חיטין.
ב-1187 הצבא המוסלמי ניצח והשתלט על ירושלים. זה היה שינוי גדול במפה.
הצלבנים חזרו בחלקים מאוחר יותר והקימו ממשלה בעכו, עיר על הים. הם שמרו שם זמן מה.
בסוף, ב-1291, הממלוכים, חיילים ממצרים, כבשו את עכו. אחרוני הצלבנים עזבו את הארץ.
למה זה חשוב?
ממלכת ירושלים השפיעה על היסטוריה של אירופה והמזרח. היא לימדה איך מדינות נלחמות, מוּשׁטָחִים נשמרים ומבצרים נבנים.
שמות חשובים: גוטפריד, בלדווין, צלאח א-דין, ריצ'רד לב-הארי, פרידריך השני.
