היפוקרטס מקוס (סביבות 460, 370 לפני הספירה) היה רופא יווני שנחשב לאבי הרפואה המערבית. הוא יסד את האסכולה ההיפוקרטית (בית-ספר לרפואה) וקישר בין רפואה לפילוסופיה. היפוקרטס דחה הסברים על-טבעיים למחלות וטען שהן נגרמות מסיבות טבעיות כגון סביבה, תזונה ואורח-חיים. הוא פיתח את דוקטרינת ארבע הליחות, רעיון שבו ארבעה נוזלים בגוף (דם, מרה צהובה, מרה שחורה וריר) שווי משקלם קובע בריאות; חוסר-איזון ביניהן גורם למחלה.
נולד על האי קוס. רוב המקורות הקלאסיים על חייו מגיעים מדמויות מאוחרות יותר, כמו סוראנוס ואריסטו. היפוקרטס ריפא, לימד ונתן תורות במסעותיו ביוון. לפי מקורות מסוימים מת בלריסה בגיל מבוגר.
היפוקרטס ביקש להפריד את הרפואה מהדת. לדעתו, המחלה אינה 'גזירת שמים' אלא תוצאה של גורמים טבעיים. עם זאת, הוא נתן מקום לאסטרולוגיה וסבר כי ידע באסטרולוגיה היה חשוב לרופאים.
האסכולה ההיפוקרטית טענה כי מחלה נובעת מדיסקראסיה, חוסר-איזון בליחות. לפי התיאוריה, במהלך המחלה יש "משבר", נקודת הכרעה שבה החולה או יחלימו או יידרדרו. רעיון זה השפיע על האבחנה והטיפול במשך מאות שנים.
הטיפול הדגיש הימנעות מפעולות מיותרות, מנוחה, ניקיון ותמיכה בתהליך ההחלמה הטבעי. הרופא שימת לב לניקוי הפצעים, חבישות, וקיבוע שברים. תרופות הועמדו בזהירות; לעתים נעשה שימוש בהקזת דם לפי רעיון הליחות.
היפוקרטס קידם רישום מדויק ותצפית קלינית. הוא המליץ לעקוב אחרי סימפטומים כמו חום, דופק וכאבים. תיעוד זה איפשר לרופאים אחרים ללמוד מהמקרים.
היפוקרטס ותלמידיו תיארו לראשונה מצבים כמו אצבעות מעובות ("אצבעות היפוקרטיות"), אי-סבילות ללקטוז וסימנים לחלות ריאה וכבד. הוא קיטלג מחלות לחריפות, כרוניות, מקומיות ומגפתיות. גם הטכניקה הניתוחית וטיפול באמפיאמה בבית החזה מתוארים בכתביו.
הקורפוס ההיפוקרטי הוא אוסף של כ-70 כתבים רפואיים יווניים. לא ברור אם היפוקרטס עצמו כתב אותם כולם; ייתכן שתלמידיו ועמיתיו תרמו רבות לכתיבה.
השבועה נחשבת למסמך אתי מרכזי. היא קובעת כללי התנהגות לרופאים, כמו שמירת פרטיות החולה ומתן עזרה רפואית. כיום ההשפעה שלה ניכרת בשבועות רפואיים מודרניים.
היפוקרטס השפיע על הרפואה לאורך אלפי שנים. גלנוס ותרגומים ערבים המשיכו את שיטותיו. בתקופות שונות חזרו ורעננו את הרעיונות ההיפוקרטיים, במיוחד בתקופת הרנסאנס והמאות ה-18, 19.
היפוקרטס נתפש כמודל לרופא המשכיל והמרגיע. פסלים ותמונות שהציגו אותו חיזקו את דמותו כרופא אידיאלי.
סביב דמותו נפוצו אגדות רבות, רבות מהן בלתי־מהימנות. סיפורים אלה כוללים ריפויים מיוחדים ומעשים דרמטיים, אך לרוב אין להם בסיס היסטורי.
על כתבי היפוקרטס נכתבו פירושים, ובהם פירושו של הרמב"ם. פירושים אלו נועדו להסביר ולתקן את הטקסטים עבור דורות מאוחרים.
מספר מונחים רפואיים נקראו על שמו, כגון "הפרצוף ההיפוקרטי" ו"אצבעות היפוקרטיות". יש מוזיאון על שמו באי קוס ושמות של פרויקטים רפואיים וטכנולוגיים שהושאלו ממנו.
היפוקרטס היה רופא יווני שחי לפני יותר מ-2,400 שנים. הוא נולד באי קוס. רבים קוראים לו "אבי הרפואה".
היפוקרטס טייל ברבים ממקומות יוון. הוא לימד רפואה וריפא חולים. יש עליו סיפורים שונים, וחלקם אולי אגדה.
הוא לא האמין שמחלה היא קסם. הוא חשב שמחלות נגרמות מסביבה, אוכל והרגלים. הוא דיבר על "ארבע ליחות", ארבעה סוגי נוזלים בגוף. ליחות אלה הן דם, מרה צהובה, מרה שחורה וריר. לפי רעיונו, חוסר-איזון בין הליחות עושה את האדם חולה.
היפוקרטס ועודד מנוחה וטיפול עדין. הוא חשב שהרופא צריך לשמור על ניקיון ולטפל בעדינות. הוא כתב שקודם צריך לצפות בחולה ולרשום מה קורה לו.
יש אוסף גדול של ספרים שמיוחסים לו, שנקרא הקורפוס ההיפוקרטי. אחד מהמסמכים המפורסמים הוא "שבועת היפוקרטס". זוהי הבטחה של רופאים לשמור על החולים ולהיות ישרים.
היפוקרטס תיאר לראשונה כמה תופעות רפואיות, כמו שינוי בציפורניים. שמות רבים ברפואה זוכרים אותו. היום יש מוזיאון על שמו באי קוס.
נולדו לא מעט סיפורים על כוחו ורפואתו. רובם אינם מאומתים.