הכיבוש הספרדי של האימפריה האצטקית

הכיבוש הספרדי של האימפריה האצטקית התנהל בין 1519 ל-1521. הכובש הרנאן קורטס (Conquistador, כלומר כובש) נחת בווראקרוס ב-1519 וצעד לעבר טנוצ'טיטלאן, בירת האצטקים. בדרכו גייס קורטס בני ברית טלקסקלים שנלחמו נגד האצטקים. בצ'ולולה בוצע טבח המוני נגד תושבי העיר.

ב-8 בנובמבר 1519 נכנסו קורטס וכוחותיו לעיר. הם נפגשו עם מוקטסומה השני והחליפו מתנות. קורטס החזיק את מוקטסומה כבעל חסות, והשחית או שדד חלק מהאוצרות והפסלים הדתיים של האצטקים.

ב-1520 חזר קורטס לווראקרוס ומשאיר את פדרו דה אלוואראדו בטנוצ'טיטלאן. במהלך טקס דתי פרץ עימות בין הספרדים לאצאקים. בעקבות המהומה נכנס מצור על הארמון שבו ישבו הספרדים. כשקורטס שב ביוני 1520, מוקטסומה נהרג. בעת ניסיון הבריחה לסגת, אירע פינוי אלים שזכה לכינוי "הלילה העצוב"; ספרדים וילידים רבים נהרגו או טבעו.

ב-31 במאי 1521 החלה מתקפת הנגד של קורטס. לצדו היו כ-900 ספרדים ועוד הרבה אלפים מבני ברית ילידים. הם הטילו מצור על טנוצ'טיטלאן במשך 93 ימים. במהלך המצור פרצה מגפת אבעבועות שחורות (מחלה חריפה) שפגעה קשות בכוח הלחימה האצטקי. ב-13 באוגוסט 1521 נכנע קואוטמוק, שליט האצטקים, והעיר נפלה לידי הספרדים.

כיבוש מישואקן כלל משא ומתן בין קורטס לאירצ'ה טאנגקסואן. טאנגקסואן שמר על רמת אוטונומיה בתחילה, אך מאוחר יותר הוצא להורג בידי השלטון הספרדי. לאחר מכן הוצבו שליטים בובות על ידי הספרדים.

כיבוש היוקטן ארך כמעט 170 שנה. מגיפות חוזרות החלישו את האוכלוסייה המקומית והקלו על הכיבוש.

הכיבושים צפונה עוררו התנגדות של הצ'יצ'ימקה. המלחמה (1550, 1590) הייתה ארוכה ויקרה. בשנות ה-1580 הספרדים ספגו מתקפות כבדות על רכבות הכרייה. בסופו של דבר הושגה הפשרה על ידי מתן אדמות וסחורות למנהיגים המקומיים, מדיניות שנקראה "שלום ברכישה".

השלטון הספרדי יצר את "ספרד החדשה" וניהל את המושבה דרך מועצת הודו ומשנה למלך, שנשלח ב-1535 (דון אנטוניו דה מנדוסה). הספרדים שמרו במידה רבה על הרשויות המקומיות של העם הנאהוא ונתנו לעמדה של אצולה ילידית הכרה פורמלית.

נזירים פרנציסקנים ודומיניקנים למדו נאווהטל, שפת הנאהוא, וכתבו מילונים וטקסטים דו-לשוניים. המפורסם שבהם הוא ה-Florentine Codex של ברנארדינו דה סאגון (טקסט גדול שמרכז ידע על התרבות האצטקית). בהמשך השלטון חשש מטקסטים אלה והתערב בהם.

השיטה הכלכלית המרכזית הייתה האנקומיינדה (מערכת שבה הכתר העניק סלי עבודה ילידים לספרדים). המערכת לא הייתה עבדים רשמית, אך דרשה עבודת כפייה. מכרות כסף בדרום אמריקה הביאו עושר עצום לספרד, בעיקר מפוטוסי.

העבדות התקיימה גם בקרב האצטקים לפני הכיבוש. הספרדים שיעבדו ילידים רבות במהלך הכיבוש. רשמית נחקקו חוקים לביטול העבדות של הילידים ב-1542, אך הפרקטיקה המשיכה לעיתים עד שנות ה-50 של המאה ה-16.

בתקופה הקולוניאלית היגרו למושבות עשרות אלפי ספרדים במאות ה-16 וה-17. רבים מהמתיישבים היו גברים שרבים מהם התחתנו או היו להם קשרים עם נשים ילידיות. כתוצאה נוצרה אוכלוסייה מעורבת רחבה, המסטיסים, שעמדה במוקד החברה החדשה.

ב־1519 נחת רנאן קורטס בווראקרוס. קורטס היה כובש, כלומר מנהיג שבא לקחת שליטה.
הוא צעד אל טנוצ'טיטלאן, בירת האצטקים.
בדרכו חיפש בני ברית והצטרפו אליו טלקסקלים.

ב־8 בנובמבר 1519 נכנס קורטס לעיר ופגש את המלך מוקטסומה.
הספרדים לקחו חלק מהאוצרות והחליפו פסלים דתיים בפסל מקודש חדש.
בשנת 1520 פרצה קטטה גדולה. אחרי ניסיון בריחה קרה אירוע שנקרא "הלילה העצוב".
הרבה אנשים נפגעו ופונו.

בשנת 1521 קורטס חזר עם כוחות רבים ומצור ארוך התחיל.
מגפה של אבעבועות שחורות (מחלה) פגעה באצטקים.
ב־13 באוגוסט 1521 קואוטמוק, המלך החדש, נכנע והעיר נפלה.

לאחר מכן הספרדים המשיכו לכבוש אזורים אחרים.
במישואקן היו הסכמים וקונפליקטים. לעתים הוצבו שליטים חדשים על ידי הספרדים.

כיבוש חצי האי יוקטן ארך כמעט 170 שנים.
מגיפות קשות הורידו את מספר התושבים והחלישו את ההתנגדות.

צפונה פרצו קרבות עם שבטים צ'יצ'ימקה.
העימותים נמשכו שנים רבות עד ששלטונות הספרד נתנו אדמות וסחורות.

הוקם השם "ספרד החדשה" והשלטון הספרדי ניהל את האזור.
נזירים למדו את שפת הנאהוא וכתבו מילונים וספרים חשובים.
הייתה גם מערכת שנקראה אנקומיינדה. זוהי שיטה שבה ספרדים קיבלו עבודה של תושבים ילידים.
הרבה כסף יצא ממכרות בדרום אמריקה ועלו טענות על עבדות.

מדי שנה הגיעו מתיישבים ספרדים, והיו הרבה נישואים בין ספרדים לנשים ילידיות.
כך נוצרו אנשים מעורבים שנקראו מסטיסים.