הלשכה המרכזית להגירת יהודים (בגרמנית: Zentralstelle für jüdische Auswanderung) הייתה גוף בתקופת השלטון הנאצי שנועד להאיץ את גירוש היהודים. אס אס (SS), יחידות כוח של המשטר הנאצי, תמכו בניהול הלשכה.
המשרד הראשון הוקם בווינה באוגוסט 1938 כדי לגרש את יהודי אוסטריה. הפרוטקטורט של בוהמיה ומוראביה, אזור תחת שליטה גרמנית, הוכנס לטיפול מאוחר יותר. אדולף אייכמן עמד בראש הלשכה בווינה וניהל שיטת גירוש שבה ריכזו יהודים בעיר גדולה, קבעו מכסות גירוש והטילו תשלומים על המעוטפים בקהילה למימון הפעולות.
בברלין הוקמה לשכה דומה ב-11 בפברואר 1939 בהוראתו של גרינג, כדי לזרז את יציאתם של יהודים מגרמניה. הלשכה בווינה הייתה הסמכות היחידה שנותנת היתרי יציאה מיידיים ליהודים מאוסטריה בשנים 1938, 1941.
לאחר כיבוש פראג אייכמן עמד גם בראש מרכז הרייך להגירת יהודים, ולאחר כיבוש פולין מונה לטפל בפינוי יהודים במרחב המזרחי של פולין. במרץ 1941 הוקם משרד דומה באמסטרדם (Zentralstelle für jüdische Auswanderung in Amsterdam).
הלשכה הייתה משרד של המשטר הנאצי. היא הוקמה כדי להאיץ את גירוש היהודים. גירוש, שליחת אנשים מארץ למקום אחר.
המשרד הראשון נפתח בוינה באוגוסט 1938. אדולף אייכמן היה המנהיג שם. הם ריכזו אנשים בעיר וקבעו מי יוצא ומתי.
לשכה דומה נפתחה בברלין בפברואר 1939. אחרי כיבוש פראג אייכמן ניהל גם מרכז למטרה זו. במרץ 1941 נפתח משרד כזה גם באמסטרדם.
תגובות גולשים