המבנה של מהפכות מדעיות

''המבנה של מהפכות מדעיות'' נכתב על ידי תומאס קון ופורסם ב-1962. הספר יצא בעברית לראשונה ב-1977 ובמהדורה מחודשת ב-2005.

לדעת קון, החינוך המדעי מעביר לתלמידים ידע שאותו צברה הקהילה המדעית. ידע זה הוא פרדיגמה. פרדיגמה, מערכת רעיונות ועקרונות שמארגנת איך מדענים רואים בעיות ומחפשים פתרונות. המחויבות לפרדיגמה מגדירה אילו שאלות חוקרות תקבלנה תשומת לב ואיזה פתרונות ייחשבו מקובלים.

כאשר פרדיגמה מתקבלת בתחום, היא מאפשרת מדע תקני. מדע תקני הוא מחקר שגרתי, שבו מדענים פותרים "חידות" במסגרת כללים מוסכמים. העבודה במצב זה מתמקדת באיסוף נתונים, בחיזוק הפרדיגמה ובשיפורה. מדענים בשלב זה לא מנסים לערער על הפרדיגמה.

עם הזמן עשויות להופיע אנומליות, תוצאות שהפרדיגמה לא מצליחה להסביר. צבירת אנומליות יכולה להוביל למהפכה מדעית, שבה מוחלפת הפרדיגמה הישנה בחדשה. קון מדגיש כי החלפת פרדיגמה היא תהליך קהילתי, הדומה להמרת דת, אך גם רציונלי במובן זה שהמדענים בוחרים בין תיאוריות לפי ערכים כמו פשטות, פוריות ודיוק. מבקרים טוענים שערכים אלה עמומים ולעתים סותרים זה את זה.

קון מציע שמושגי אמת הם יחסיים לפרדיגמה. אין נקודת תצפית חיצונית חוסמת להכריע מי צודק בין שתי פרדיגמות מתחרות. גם אם שתי פרדיגמות משתמשות באותו מושג, הן משתמשות בו בתוך רשת מושגים שונה. לכן מדע לא תמיד מתקדם בקו ישר לכיוון "אמת אבסולוטית"; מהפכות יכולות לשנות את המבנה המושגי ואת מושגי האמת עצמם. קון שם דוגמאות לשינויים דרמטיים בתפיסת העולם, כגון המעבר מתצורות טלו פורמליות ישנות לתיאור ניוטוני.

''המבנה של מהפכות מדעיות'' נכתב על ידי תומאס קון ב-1962. הספר יצא בעברית ב-1977 וב-2005.

קון אומר שלמדע יש רעיון מרכזי שמשפיע על כל המחקר. רעיון זה נקרא פרדיגמה. פרדיגמה היא רעיון שמסביר איך לפתור בעיות.

כשפרדיגמה שולטת, המדענים עובדים בדרך ידועה. הם אוספים עובדות, מחזקים את הרעיון ומשפרים אותו. לפעמים מתגלות תוצאות שהפרדיגמה לא מסבירה. תוצאות כאלה נקראות אנומליות. אם יש הרבה אנומליות, הרעיון יכול להשתנות. שינוי כזה הוא מהפכה מדעית.

קון אומר שאין אמת אחת שתחול על כל הפרדיגמות. מדענים עם רעיונות שונים לא תמיד יכולים לשכנע זה את זה בקלות. לעתים הרעיון הזוכה מסתמן כרעיון החדש והמדע ממשיך לעבוד כך.